ויטמין D – כנראה מומלץ לנשים בהריון (בשביל גודל הולד), ילדים (נגד עששת) ואולי לבני 65 והילך (נגד שברים)

הסתייגות חשובה היא שאני לא רופא. אין לי את הסמכות המקצועית או המשפטית להמליץ לכם מה לעשות עם הבריאות שלכם. אני מביא לכם פרשנות של מאמר לפי הבנתי, אתם אחראיים לבדוק את זה הלאה עם רופא המשפחה שלכם ולהחליט כיצד זה רלוונטי עבורכם.

לבקשתו של אחי הסתכלתי על מטא-אנליזה (מאמר שסוקר הרבה מחקרים על נושא מסויים), בנושא של התועלת בלקיחת ויטמין D לשלל דברים (החל מאלצהיימר, סרטן, שברים, ועד משקל בלידה של תינוקות). הנה קישור למחקר המדובר:
Vitamin D and multiple health outcomes: umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational studies and randomised trials

המטא-אנליזה סקרה 137 מחלות/תוצאות. היא בדקה גם מחקרים תצפיתיים וגם מחקרים קליניים (כאלו עם הקצאה אקראית של נבדקים לטיפול ובקרה, סמיות, וכדומה). מסקנת המחקר היא שלקיחת תיסוף ויטמין D עוזר ב:

  • משקל התינוק בלידה (כך שכדאי לאימהות לקחת ויטמין D). מבוסס על המטא-אנליזה שפורסמה כאן.
  • הגנה על שיניים מחורים עבור ילדים (כך שכדאי לילדים לקחת ויטמין D. חיפשתי האם גם למבוגרים, ולא מצאתי כזו טענה) – מבוסס על המטא-אנליזה מהמאמר הזה. הבעיה העיקרית שהמאמר הזה גילה הוא שיש עדויות להטיית פירסום במחקרים שפורסמו, אז יש עדות שזה כנראה עוזר, אבל לא בטוח כפי שהיינו רוצים.
  • יש עדות גבולית לערך של ויטמין D להגנה משברים לא-חוליתיים. על סמך המטא-מחקר שכאן. (זה זה מומלץ לאנשים בני 65 ומעלה)
  • שיפור בהורמון מסויים עבור חולי כליות כרוניים (שאני מקווה שאינכם נימנים עליהם)
  • יש גם מספר רב של תחומים שבהם היו תוצאות חיוביות במחקרים תצפיתיים אבל עוד לא בוצעו ניסויים קליניים. זה המקרה עבור – מחלות אוטואימיוניות, סרטן, מחלות קוגניטיביות, ומחלקות מדבקות. לכן עבורם יש חשד שהתוסף עוזר – אבל אין עדות מבוססת מספיק בשביל לדעת.

צריך להעמיק יותר במחקרים כדי להבין מהם הרמות הרצויות, מי היו אוכלוסיות היעד של המחקרים ועד כמה הם רלוונטיים לישראל (לדוגמא, בהשפעה של השמש הישראלית על הנושא). בקיצור, יש עוד מה לדעת. אבל הכיוון שציינתי הוא זה שכנראה יש בו יותר טעם.

למי שמבין, הנה קישור לתרשימי היער של המחקרים התצפיתיים, ולתרשימי היער של המחקרים הקליניים. מדהים היה לראות עד כמה מחקרים קליניים כשלו בלהראות אפקטים בהרבה מקרים (רק 3 מחקרים מתוך 23 מחקרים!) לעומת במחקרים התצפיתיים ה"פחות אמינים" (כמעט כולם הראו אפקט).

 

סטטיסטיפדיה – תחרות לכתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה עבור הוויקיפדיה העברית

statistipedia_banners

סטטיסטיפדיה היא תחרות נושאת פרסים של כתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה והסתברות עבור הוויקיפדיה העברית. התחרות נערכת בהשראת תחרות דומה בתחום הפיזיקה – פיזיוויקי. מטרת התחרות היא להנגיש ערכים בנושאים אשר מופיעים בקורסי מבוא לסטטיסטיקה בסיסיים.

במטרה להרחיב ולשפר את היצע הערכים העוסקה בסטטיסטיקה והסתברות בויקיפדיה העברית, האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה גאה להכריז על תחרות סטטיסטיפדיה. התחרות תתחיל ביום הסטטיסטיקה הבינלאומי ב- 20 לאוקטובר, ותימשך חודשיים עד לסיומה.

התחרות זוכה לחסות ותמיכה מעמותת ויקימדיה ישראל, בית הספר למדעי מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב וחברת איסתרא מחקר. פרסים כספיים בשווי של 8,000 שקלים יחולקו לזוכים:

  1. פרס ראשון בסך 3000 ש"ח,
  2. פרס שני של 2000 ש"ח,
  3. ועוד 6 פרסי הוקרה בסך 500 ש"ח האחד.

הפרסים הראשון והשני יוענקו לכותבי הערכים הטובים ביותר, וששת הפרסים על סך 500 ש"ח יוענקו או לכותבי ערכים טובים או לעורכים אשר תרמו משמעותית להכי הרבה ערכים (פרטים מדוייקים והרשמה מופיעים בדף התחרות). הערכים שייכתבו עבור התחרות ייבדקו מדעית על ידי תלמידי מחקר וחברי סגל, וידורגו לפי איכותם המדעית וכן על פי נגישותם לקהל הרחב.

סטטיסטיקה חשובה לאזרח בעידן המודרני כדי לפרש ולהפעיל חשיבה ביקורתית על זרם הטענות והנתונים המגיעים אליו בתקשורת ובכלל התרבות, החל בתוצאות מחקרים רפואיים וכלה בסקרי בחירות. מטרת התחרות היא לסייע ולהנגיש את עולם הסטטיסטיקה לדורות של תלמידי תיכון וסטודנטים בשפה העברית. אנו רוצים להכין את הקרקע כך שלתלמידי תיכון וסטודנטים יהיה משאב ציבורי וחופשי המסביר במקצועית ובפשטות מושגים יסודיים מהתחום.

בסיום התחרות מתוכנן כנס סיום בו יוכרזו הזוכים. הכנס יתקיים בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

שופטים:

  • ד"ר תמר גדריך, מכללת אורט בראודה
  • ד"ר דוד עזריאל, טכניון
  • פרופ' עוזי וישנה, אוניברסיטת בר-אילן
  • טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב.

מארגנים:

  • טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב
  • אבנר קנטור, עמותת ויקימדיה ישראל ואוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים והשתתפות, פנו לדף התחרות

(הטקסט של פוסט זה פורסם במקור באתר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, והוא משוחרר תחת רישיון שימוש CC-BY. אתם מוזמנים להפיץ את הטקסט בכל אופן שנראה לכם סביר, בבלוג, בפייסבוק – וכן הלאה)

כיצד לחרבן? בכיפוף בירכיים לכיוון הבטן (או: ההשפעה של צורת הישיבה על איכות היציאות בשירותים)

תמצות הכתבה (אמ;לק): ישיבה על האסלה לצורך עשיית צרכים ("חירבון") היא יעילה יותר כאשר משלבים בה כיפוף של הבירכיים לכיוון הבטן (סקוואט). אפשר להשיג זאת דרך הנחת הרגליים על שרפרף קטן (רכישת שרפרף ייעודי), או מנח "גמיש" על האסלה. אם עד היום לא עשיתם זאת (כמוני) – כדאי שתדעו על הנושא…

לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.

זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:

בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.

יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)

להמשיך לקרוא

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא

ייעוץ סטטיסטי חינם – מסמינר המעבדה לסטטיסטיקה באונ' ת"א

במהלך הסמסטר (2015 ב') יינתן ייעוץ סטטיסטי ללא תשלום על ידי תלמידי תואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במסגרת הקורס סמינר המעבדה לסטטיסטיקה.

השירות כולל:

  • תכנון הניסוי ואיסוף הנתונים
  • בחירת גישה לניתוח הנתונים
  • ניתוח הנתונים
  • הצגת התוצאות

להרשמה למפגש ייעוץ:

שלחו אלי בהקדם דוא"ל ל yekutiel@post.tau.ac.il  עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים. הייעוץ יונחה על ידי צוות המעבדה לסטטיסטיקה בבית הספר למדעי המתמטיקה. שימו לב: מספר הבקשות שנוכל להיענות להן מוגבל.

בברכה,

פרופ' דניאל יקותיאלי

ראש המעבדה לסטטיסטיקה

זיהוי סדר באקראיות (מתוך הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה")

חשיבה חדה

בפוסט זה ובפוסט נוסף בעתיד אביא מקטעים מתוך "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה
" – ספר חדש מאת גלעד דיאמנט, כותב הבלוג חשיבה חדה. ישנו קשר טיבעי בין תוכן המאמר שלפניכם לתמה הכללית של בלוג זה. הספר ממנו שאוב המאמר מהווה מבוא מקיף לתחום החשיבה הביקורתית והספקנות המדעית, ומסכם שנים של תחקירים, תובנות ו"התנסויות בשטח". הספר יצא במימון הקוראים בגיוס הדסטארט, והוא נמכר בינתיים רק דרך האינטרנט. פרטים נוספים, המלצות ואפשרות רכישה – באתר הספר.

זיהוי סדר באקראיות

המוח שלנו עסוק כל העת בניסיון לפרש ולהסביר מה מתרחש סביבנו, מאיזו סיבה, לאיזו מטרה ואיך הדברים עשויים להיות קשורים אלינו. המוח שלנו מזהה תבניות ובונה סיפורים.

לבעלי היכולת לזהות תבניות בזריזות קיים יתרון אבולוציוני ברור. זיהוי מהיר של נמר בסבך העשב המתנועע יכול להבדיל בין חיים למוות. כמוהו גם הבחנה בין הורים לשאינם הורים; קישור בין צליל מסוים לאירוע שעלול לבוא בעקבותיו, כמו למשל רעש של עץ קורס; זיהוי קשרי סיבה ותוצאה, כמו למשל תוצאה של הכנסת יד לאש; זיהוי מקבצים של אירועים, כמו ריכוז של מקורות מזון או תכיפות של כאבים שעלולים להעיד על בעיה, ועוד.

לפעמים הזיהוי שגוי. שגיאה מסוג–1 היא זיהוי יתר, כלומר זיהוי תבנית במקום שבו היא אינה נמצאת בפועל, למשל זיהוי נמר בעוד שבמציאות מדובר רק בעשב מתנועע. שגיאה מסוג–2 הוא זיהוי חסר, כלומר אי זיהוי תבנית במקום שבו היא נמצאת בפועל, למשל זיהוי עשב בעוד שבמציאות נע לעברנו נמר. די ברור לאיזה כיוון "עדיף" למוח שלנו לטעות — זיהוי יתר כמובן. Better safe than sorry.

נטייתו של המוח שלנו לזהות תבניות ומשמעות היא כה חזקה, עד שלעתים אנחנו מוצאים סדר ומשמעות גם במקומות שבהם הם אינם בנמצא. היות שנטייה זו אינה מודעת, הדבר מוביל אותנו לא פעם למסקנות שגויות ולאמונה בתופעות שכלל אינן קיימות.

"השכל האנושי, מעצם טבעו, נוטה להניח קיומם של יותר סדר וחוקיות בעולם מאשר בנמצא"

– פרנסיס בייקון, Novum Organum, 1620

להמשיך לקרוא

אינפוגרפיקה מטעה: בנק ישראל הוריד את הריבית (ל-0.5%) – אבל לא כמו שזה נראה

היום פורסם ב- ynet ש:

אחרי הפוגה של חמישה חודשים, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחדש את הפחתות הריבית והודיעה על הורדת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25%, לנקודת שפל של 0.5%. זאת לאחר שהפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הייתה כאמור בסוף חודש פברואר.

בכתבה הופיע התרשים הבא:

ribit-2014_aug_big

אך כאשר מתבוננים בריבית של חודש אוגוסט, מתקבל הרושם שהירידה הייתה דרמטית מאד, יותר (למעשה, פי 2) מאשר במעבר מפברואר למרס (למרות שבשני המקרים הירידה הייתה באותה מידה של 0.25%). בדיקה דקדקנית יותר עם עורך גרפי מדגים שזה אכן המקרה:

ha-ribit

שתי הערות נוספות:

  • נקודת ההתחלה של העמודות השונות איננו מציר ה- 0 (מה שקצת מקצין את מידת הירידה), וגם
  • שמתם לב שמיקום תרשימי העמודות אינו ממוקם באופן סימטרי באמצע הפס הציבעוני על פני החודשים השונים? משום מה דצמבר, ינואר ופברואר מיושרים לימין

לטובת ynet, ושאר הקוראים, הנה אותם הנתונים (הגרף יוצר באקסל), אבל כאשר גבהי העמודות נשארות נאמנות לנתונים:

ha-ribit2

אתם מוזמנים להוריד את האקסל מכאן (ולהשתמש בו, או במשהו דומה, בכתבות ההמשך שלכם – אנא עשו זאת).

 

זו דוגמא (מצערת) לחוסר תאימות בין הנתונים המספריים להצגה הגרפית שלהם, זה מיותר (בעיני) לפגום כך ביכולת של הקורא לקבל מושג כמותי וויזואלי לגבי המציאות (ועוד כשכל כך קל לייצר תרשים תקין) – ואני מקווה שאתר חדשות מרכזי כמו ווינט יעשה מאמץ לשפר את התרשימים שלהם בעתיד.

עידכון: ווינט תיקנו את הטעות בתרשים שמופיע אצלם בכתבה :) (למרות ששתי ההערות שציינתי עדיין לא תוקנו)

האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).

מספר ההרוגים הפלסטינים מבין המעורבים והבלתי מוערבים

(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא

השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לקבוע שסדר האירוח במפגשי גומלין בליגת האלופות מקנה יתרון למארחת המשחק השני.

בסמסטר ב' של 2014, התלמידים אורי פריילכמן, אריאל בוקאי, יותם חרובי ונעמה לסט, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהם לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים אודות ההשפעה של סדר אירוח על המשחק השני במסגרת ליגת האלופות. הנתונים נאספו באופן יסודי, הניתוח הסטטיסטי נעשה היטב, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות).
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידים (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

ליגת האלופות של אירופה, טורניר הכדורגל היוקרתי ביותר למועדונים, נערך מדי שנה על ידי אופ"א (UEFA), ארגון הגג של התאחדויות הכדורגל האירופאיות. חלק משלבי התחרות נערכים במתכונת המכונה מפגשי גומלין (knockout ties). לפי מתכונת זו, נפגשות שתי קבוצות לזוג משחקים. המנצחת היא זו אשר הבקיעה יותר שערים בסיכום שני המשחקים. כדי לקיים תחרות הוגנת, מארחת כל קבוצה משחק אחד.

במחקר הבא נציג שתי שאלות מחקר. שאלת המחקר הראשונה תתייחס למדגם כולו ותבדוק האם יש לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת במפגשי גומלין. שאלת המחקר השנייה תעסוק רק באותם מפגשים בהם הסתיים המשחק הראשון מבין השניים בתיקו אפס. כאן נרצה לדעת האם סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת ראשונה.

לצורך המחקר אספנו נתונים אודות כל 394 מפגשי הגומלין שהתקיימו בין השנים 1970 – 2012, בהם נקבע סדר האירוח על ידי הגרלה. גילינו כי 53% מהמפגשים הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה, אך לא היה בממצא זה כדי לקבוע כי אירוח המשחק השני מקנה יתרון. לעומת זאת, מצאנו כי 69% מהמפגשים בהם הייתה תוצאת המשחק הראשון תיקו אפס, הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה.

לסיכום, לא ניתן לקבוע באופן כללי, שסדר האירוח משפיע על זהות המנצחת במפגשי גומלין, עם זאת, ניתן לקבוע כי אם המשחק הראשון מסתיים בתיקו אפס, סיכויי המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת הראשונה.

להמשיך לקרוא

רשמים מכנס useR!2014

photo (1)

שבוע שעבר נהניתי להשתתף בכנס useR!2014 אשר התקיים באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, ארה"ב. הכנס הוא המפגש השנתי של אנשי קהילת ה- R מרחבי העולם, כשהשנה השתתפו בו כ-700 אנשים מהקהילה. (למי שלא מכיר, R היא שפת תוכנה, בקוד פתוח, לתכנות סטטיסטי). אם לסכם, אומר שמדובר היה בחוויה מדהימה. זו הפעם החמישית שאני משתתף בכנס הזה, ומבין כל הכנסים המקצועיים שהיו בחיי, אין ספק שכנסי ה- useR הם הכי מספקים מבחינתי (ברמה המקצועית, האינטלקטואלית, והרגשית). מעבר לתוכן העיוני, הפתיחות והחברותיות של האנשים בקהילת ה- R, היא בדיוק סוג הדברים להם אפשר לצפות במפגשים של תוכנת קוד פתוח.

אם R קרוב לליבכם, אפילו אם אתם בתחילת דרככם, אני מעודד אתכם לעשות מאמץ ולהגיע למפגש useR!2015 אשר יתקיים שנה הבאה בדנמרק (ובמקרה שתעשו כן, אנא שלחו לי מייל – tal.galili@gmail.com, אשמח לדעת שאתם מגיעים).

בשאר הפוסט אני אציף נקודות שעלו לי סביב הכנס. אני לא ממש אלמד אף אחת מהן, ואני גם לא אסקור את כל מה שהיה. אבל אני מקווה שמשהו מזה תמצאו מעניין. להמשיך לקרוא