כל הכבוד לאיילת שקד על פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקריית שמונה? התשובה בנתונים (שעוד לא נאספו…)

עידכון:

למען התיעוד, עיתון הארץ חושף ש:

השרה איילת שקד מחזקת אתכם. היא העלתה צילום של עצמה בטוויטר וכתבה: "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". "הלשכה היתה פתוחה כבר, רק עברה ממקום למקום"

(האתר הרישמי שלהם)

כך שמה שנאמר בהמשך הפוסט מתייחס לצורך הכללי בפתיחה של סניפי הוצאה לפועל. אבל בכל מקרה, נראה שגם ח"כ שקד וגם מתנגדיה עשו הרבה מהומה על לא הרבה.

הסטטוס

לאחרונה הופץ בפייסבוק צילום מסך של הציוץ הבא של חברת הכנסת איילת שקד (וגם בפייסבוק):

14100448_10153905275372057_3729328721404363111_n

התגובה הראשונית היא "זה אמיתי?". הרי זה מפתה לחשוב שאם פותחים לשכת הוצאה לפועל בעיר זה בטח אומר שלגופים גדולים כמו בנקים או משרדים אחרים יוכלו להתעמר יותר באזרח. תגובות לדוגמא שמצאתי בפייסבוק להודעה:

  • "שמישהו יגיד לי שאני הוזה…  לאישה הזאת יש אפס מודעות. זה כמה הממשלה מנותקת מאזרחיה!"
  • "אין ספק שהסתימות מככבת!! לפחות שתהיה חכמה ותעשה את עצמה מתבאסת. עד כמה אבלה היא יכולה להיות??"
  • "נשבעת, צחקתי. היא הזויה."
  • רכבת? מקומות תעסוקה? שדה תעופה? סופרמן? טוב שלא חנכה מכונות הימורים של מפעל הפיס.
  • לכי תעשי חמוצים! , את משקיעה גם בגוף שידע לקחת כסף מהטייקונים? או שבשבילם תחנכי גוף שידע לתת להם "תספורת" גדולה יותר. רק מהאזרח הקטן יודעים לקחת, תשקיעו בילדים הרעבים ולא במשרדים עבור המושחתים האלו.

ועוד ועוד…

אבל לעומתם היו אנשים בפייסבוק שכתבו:

  • לא הבנתי איפה הבעיה?
  • עם כל חוסר חיבתי לשקד, זה צעד חיובי. הוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת, והיא אכן חשובה מאד.
  • הוצאה לפועל זה לא רק גזל החלשים, כפי שמשתמע מהתגובות ברשת. יצא לי לתמוך בחברה גרושה שללא ההוצה לפועל לא היתה זוכה לראות אגורה מאבי ילדיה והיתה נזרקת מדירתה, פשוטו כמשמעו. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היה עובר עליה אם היא היתה גרה בפריפריה וצריכה לוותר על עוד ועוד ימי עבודה כדי להגיש עוד ועוד מסמכים במרחק של כמה שעות נסיעה. יש אנשים שהנגישות לרשות השופטת (כפי ששני ציין) עושה להם את כל ההבדל.
  • מה הבעיה בדיוק? ידוע שבפריפריה יותר קשה לשמור ולבצע אכיפה של חוקים, זרוע ביצועית בפריפריה באמת עשויה לחזק את שלטון החוק ולסייע לתושבים. אלא אם כן אתם אוהבים אנרכיה.
  • צריך לשפר את סדרי העבודה של ההוצאה לפועל כמערכת. אבל פתיחת לשכה היא שירות לציבור ולא פגיעה בו.

אז מי צודק? האם יש נתונים לגבי ההשפעה של מרכז הוצאה לפועל על תושבי האיזור? (תשובה: כן)

ובכן, מסתבר שרשות האכיפה והגבייה מפרסמת דו"חות שנתיים, ובדו"ח של שנת 2015, יש נספח עם הכותרת המעניינת "מקום מגורי הצדדים בתיקים" (עמוד 101). הנה עיקריו:

בשנת 2015 התבצע מחקר מקיף באשר למקום מגורי הצדדים בתיק: הזוכה, בא כוחו והחייב. לצורך בדיקה זו
בוצעו עיבודים מורכבים על נתוני שנת 2014 מאחר והבדיקה נעשתה בשנת 2015 והיה צורך בנתוני שנה קלנדרית שלמה. המחקר בוצע באגף לתכנון ומדיניות.

ממצאי המחקר:
המחקר בחן את שיעור ההתאמה בין הלשכה אליה משויכת כתובת מגוריהם של הצדדים בתיק (זוכה/ חייב/
ב"כ זוכה) כפי שהיא מופיעה בתיק לבין הלשכה שבפועל נפתח בה התיק. יובהר כי עבור ב"כ החייב לא נעשתה
בדיקה בשל העובדה כי בכ- 92% מתיקי החייבים אין ייצוג משפטי. לעומת זאת בתיקי זוכים יש ייצוג משפטי ב-93%
תיקים. הנתונים בפרק זה נכונים עבור נתוני פתיחת התיקים בשנת 2014.

והנה תרשים המציג את התוצאות לפי ישובים שונים:

hotzaha_la_poal

קודם צריך להבין מה הנתונים שמוצגים בגרף (ותודה רבה ליהונתן קלינגר על העזרה בהבנת הנקרא-המשפטי).

אם הייתה תביעה משפטית ומישהו זכה בה, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל ולפתוח תיק. זה מה שמכונה בגרף "ב"כ זוכה". ואם מישהו הפסיד בתביעה ופתחו מולו תיק, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל כדי לשלם או כדי לערער, ובגרף יקראו לו "חייב" (ההגדרות גם מופיעות כאן).

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שברוב המקרים הזוכה עם עורך דין וברוב המקרים החייב בלי. רוב התיקים בהוצאה לפועל זה תיקים אוטומטיים. תחשוב על עורכי הדין של חברת תקשורת סלולרית – הם פותחים אלפי תיקים (חסר פה נתונים מדוייקים) ביום נגד אנשים שלא שילמו את החשבון שלהם. ואז האנשים שלא שילמו את החשבון לא מקבלים ייצוג כי אתה לא תשלם לעורך דין 5,000 שקל על חוב של 700.

זה אומר שאם באילת יש 92% זוכים, זה אומר (אם הבנתי נכון) ש- 92% מהאנשים שעורך הדין שלהם עבד באילת שזכו במשפט כלשהו ילכו לסניף באילת כדי לפתוח את התביעה בהוצאה לפועל. לעומתם, 21% מהחייבים שנמצאים באילת, פתחו להם את התיק באילת (מה שאומר של- 79% מהם פתחו את התיק בסניף אחר, והם יכלו ללכת לסניף באילת כדי להגיב).

מבחינת מתודלוגיה סטטיסטית, המחקר הזה מראה שיש קשר חיובי (וקורלציה אינה בהכרח מעידה על סיבתיות!) בין איפה שאנשים זוכים גרים לבין איפה שהם יפנו להוצאה לפועל כדי לגבות את התשלום שלהם האם פתחו את תיק ההוצאה לפועל בישוב של מי שנדרש לתביעה לבין האם הוא הצליח לזכות בתביעה. גם יש הסבר סביר לגבי המצב שכן  אם זכית ואתה רוצה לגבות, הגיוני שתלך לסניף שקרוב לביתך כדי לבצע את הגביה. מצד שני, זה שיש יחסית אחוז נמוך של התאמה אצל החייבים, אומר שמי שלרוב פותח נגדם את התיק נמצא בעיר אחרת.

האם המחקר הזה מספיק או שהיה אפשר לעשות עוד עם הנתונים כדי לדעת מה ייטיב עם האזרח? (ת: בהחלט!)

הנה מה שהיה אפשר לבדוק עבור הדו"ח הבא של רשות האכיפה והגבייה:

ניתן היה לבדוק מה היה מועד פתיחת הסניפים במקומות שונים, ולהסתכל קצת לפני וקצת אחרי פתיחת הסניפים את המצב בערים שבהם הן נפתחו.

  • לראות מה היה מספר (או אחוז, ביחס לגודל האוכלוסיה) של התביעות של האזרחים בישובים הללו ("שיוך כתובת החייב") בעקבות פתיחת הסניף. כך שאם לדוגמא היינו רואים שלאחר פתיחת סניף הרבה יותר אנשים מגישים תביעות (שסביר שזה מה שנראה, לפי הנתונים), הצעד הבא זה לשאול האם הקיום של סניף הוצאה לפועל גורר יותר תביעות שמייטיבות עם "האזרח הקטן". לדוגמא, לבצע תת פילוח לפי מהי מהות התביעה, מי תובע נגד מי וכדומה. על פניו, הגיוני שחברות גדולות תמיד יוכלו לבצע פתיחת תביעה בהוצאה לפועל הקרובה לאחד הסניפים שלהם, כך שקיומו של סניף בישוב פחות מרכזי תעזור כנראה לתובעים קטנים לפתוח את תביעתם (לדוגמא, אנשים שקיבלו צ'ק שלא כובד ופנו להוצאה לפועל לקבל את כספם)
  • אפשר היה לבדוק מה היה מצב החייבים לפני ואחרי פתיחת הסניף, והאם אחרי הסניף יותר נתבעים שהפסידו מצליחים להגיע ולהגן על חפותם (מה שאולי אם הסניף היה רחוק הם לא היו עושים). זו למעשה התוצאה שהקורלציה במחקר הקיים מרמזת עליו, אבל היה עדיף להסתמך על בדיקת נתונים של לפני-אחרי (תחת ההנחה שמדובר פה בניסוי-אקראי-טיבעי שמאפשר הסקה סיבתית סבירה, היות ועל פניו אין קשר בין מועד פתיחת הסניף לבין מידת ההצלחה בתביעות של ההוצאה לפועל באותו הישוב).
    תוצאה כזו הייתה מעידה על החשיבות והערך בסניף חדש.

לסיכום

האם איילת שקד עשתה טובה שפתחה את הסניף? לא ברור. יש עדויות של קשר בין קיומו של סניף לבין זה שאנשים שגרים באיזור ישתמשו בו בשביל לפתוח תביעות. אין נתונים ברורים על ההשפעה של קיום סניף לכמות התביעות החדשות (ולמי מרוויח מהן), או על הקשר בין קיום סניף ליכולת של אזרחים להגן על עצמם למול ההוצאה לפועל.

כך שעל פניו, איילת קיבלה החלטה סבירה תחת הנתונים שעמדו לרשותה (בהנחה שאלו היו הנתונים), ועל כך כל הכבוד – ובוודאי שלא ראוי לגנות אותה (בטח שלא בצורה שאנשים מרשים לעצמם בפייסבוק). אבל מצד שני יש לומר שעדיף היה אילו לפני השקעת המשאבים היו מבצעים מחקר מעמיק יותר כדי להבין את ההיבטים השונים של קיומו של סניף על תושבי האיזור (המלצה "תעשו מחקר רציני" היא כזו שאפשר לתת לגבי הרבה החלטות שמתבצעות באופן כללי). או כמו שהמליץ חבר בפייסבוק:

האם זה לא ברור מאליו שאזרח יפנה לסניף הקרוב למקום מגוריו כדי לפתוח תיק? אם כך הדבר, נותר רק להחליט מהי צפיפות אידיאלית של מרכזי שירות כאלו לאזרחים, שמאזנת בין העלות של מרכז כזה לבין המרחק/זמן הנסיעה החציוני/מקסימלי שהוא צריך לנסוע

אשמח למחשבות, מידע רלוונטי, ותגובות 🙂

ויטמין D – כנראה מומלץ לנשים בהריון (בשביל גודל הולד), ילדים (נגד עששת) ואולי לבני 65 והילך (נגד שברים)

הסתייגות חשובה היא שאני לא רופא. אין לי את הסמכות המקצועית או המשפטית להמליץ לכם מה לעשות עם הבריאות שלכם. אני מביא לכם פרשנות של מאמר לפי הבנתי, אתם אחראיים לבדוק את זה הלאה עם רופא המשפחה שלכם ולהחליט כיצד זה רלוונטי עבורכם.

לבקשתו של אחי הסתכלתי על מטא-אנליזה (מאמר שסוקר הרבה מחקרים על נושא מסויים), בנושא של התועלת בלקיחת ויטמין D לשלל דברים (החל מאלצהיימר, סרטן, שברים, ועד משקל בלידה של תינוקות). הנה קישור למחקר המדובר:
Vitamin D and multiple health outcomes: umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational studies and randomised trials

המטא-אנליזה סקרה 137 מחלות/תוצאות. היא בדקה גם מחקרים תצפיתיים וגם מחקרים קליניים (כאלו עם הקצאה אקראית של נבדקים לטיפול ובקרה, סמיות, וכדומה). מסקנת המחקר היא שלקיחת תיסוף ויטמין D עוזר ב:

  • משקל התינוק בלידה (כך שכדאי לאימהות לקחת ויטמין D). מבוסס על המטא-אנליזה שפורסמה כאן.
  • הגנה על שיניים מחורים עבור ילדים (כך שכדאי לילדים לקחת ויטמין D. חיפשתי האם גם למבוגרים, ולא מצאתי כזו טענה) – מבוסס על המטא-אנליזה מהמאמר הזה. הבעיה העיקרית שהמאמר הזה גילה הוא שיש עדויות להטיית פירסום במחקרים שפורסמו, אז יש עדות שזה כנראה עוזר, אבל לא בטוח כפי שהיינו רוצים.
  • יש עדות גבולית לערך של ויטמין D להגנה משברים לא-חוליתיים. על סמך המטא-מחקר שכאן. (זה זה מומלץ לאנשים בני 65 ומעלה)
  • שיפור בהורמון מסויים עבור חולי כליות כרוניים (שאני מקווה שאינכם נימנים עליהם)
  • יש גם מספר רב של תחומים שבהם היו תוצאות חיוביות במחקרים תצפיתיים אבל עוד לא בוצעו ניסויים קליניים. זה המקרה עבור – מחלות אוטואימיוניות, סרטן, מחלות קוגניטיביות, ומחלקות מדבקות. לכן עבורם יש חשד שהתוסף עוזר – אבל אין עדות מבוססת מספיק בשביל לדעת.

צריך להעמיק יותר במחקרים כדי להבין מהם הרמות הרצויות, מי היו אוכלוסיות היעד של המחקרים ועד כמה הם רלוונטיים לישראל (לדוגמא, בהשפעה של השמש הישראלית על הנושא). בקיצור, יש עוד מה לדעת. אבל הכיוון שציינתי הוא זה שכנראה יש בו יותר טעם.

למי שמבין, הנה קישור לתרשימי היער של המחקרים התצפיתיים, ולתרשימי היער של המחקרים הקליניים. מדהים היה לראות עד כמה מחקרים קליניים כשלו בלהראות אפקטים בהרבה מקרים (רק 3 מחקרים מתוך 23 מחקרים!) לעומת במחקרים התצפיתיים ה"פחות אמינים" (כמעט כולם הראו אפקט).

 

סטטיסטיפדיה – תחרות לכתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה עבור הוויקיפדיה העברית

statistipedia_banners

סטטיסטיפדיה היא תחרות נושאת פרסים של כתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה והסתברות עבור הוויקיפדיה העברית. התחרות נערכת בהשראת תחרות דומה בתחום הפיזיקה – פיזיוויקי. מטרת התחרות היא להנגיש ערכים בנושאים אשר מופיעים בקורסי מבוא לסטטיסטיקה בסיסיים.

במטרה להרחיב ולשפר את היצע הערכים העוסקה בסטטיסטיקה והסתברות בויקיפדיה העברית, האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה גאה להכריז על תחרות סטטיסטיפדיה. התחרות תתחיל ביום הסטטיסטיקה הבינלאומי ב- 20 לאוקטובר, ותימשך חודשיים עד לסיומה.

התחרות זוכה לחסות ותמיכה מעמותת ויקימדיה ישראל, בית הספר למדעי מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב וחברת איסתרא מחקר. פרסים כספיים בשווי של 8,000 שקלים יחולקו לזוכים:

  1. פרס ראשון בסך 3000 ש"ח,
  2. פרס שני של 2000 ש"ח,
  3. ועוד 6 פרסי הוקרה בסך 500 ש"ח האחד.

הפרסים הראשון והשני יוענקו לכותבי הערכים הטובים ביותר, וששת הפרסים על סך 500 ש"ח יוענקו או לכותבי ערכים טובים או לעורכים אשר תרמו משמעותית להכי הרבה ערכים (פרטים מדוייקים והרשמה מופיעים בדף התחרות). הערכים שייכתבו עבור התחרות ייבדקו מדעית על ידי תלמידי מחקר וחברי סגל, וידורגו לפי איכותם המדעית וכן על פי נגישותם לקהל הרחב.

סטטיסטיקה חשובה לאזרח בעידן המודרני כדי לפרש ולהפעיל חשיבה ביקורתית על זרם הטענות והנתונים המגיעים אליו בתקשורת ובכלל התרבות, החל בתוצאות מחקרים רפואיים וכלה בסקרי בחירות. מטרת התחרות היא לסייע ולהנגיש את עולם הסטטיסטיקה לדורות של תלמידי תיכון וסטודנטים בשפה העברית. אנו רוצים להכין את הקרקע כך שלתלמידי תיכון וסטודנטים יהיה משאב ציבורי וחופשי המסביר במקצועית ובפשטות מושגים יסודיים מהתחום.

בסיום התחרות מתוכנן כנס סיום בו יוכרזו הזוכים. הכנס יתקיים בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

שופטים:

  • ד"ר תמר גדריך, מכללת אורט בראודה
  • ד"ר דוד עזריאל, טכניון
  • פרופ' עוזי וישנה, אוניברסיטת בר-אילן
  • טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב.

מארגנים:

  • טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב
  • אבנר קנטור, עמותת ויקימדיה ישראל ואוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים והשתתפות, פנו לדף התחרות

(הטקסט של פוסט זה פורסם במקור באתר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, והוא משוחרר תחת רישיון שימוש CC-BY. אתם מוזמנים להפיץ את הטקסט בכל אופן שנראה לכם סביר, בבלוג, בפייסבוק – וכן הלאה)

כיצד לחרבן? בכיפוף בירכיים לכיוון הבטן (או: ההשפעה של צורת הישיבה על איכות היציאות בשירותים)

תמצות הכתבה (אמ;לק): ישיבה על האסלה לצורך עשיית צרכים ("חירבון") היא יעילה יותר כאשר משלבים בה כיפוף של הבירכיים לכיוון הבטן (סקוואט). אפשר להשיג זאת דרך הנחת הרגליים על שרפרף קטן (רכישת שרפרף ייעודי), או מנח "גמיש" על האסלה. אם עד היום לא עשיתם זאת (כמוני) – כדאי שתדעו על הנושא…

לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.

זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:

בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.

יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)

להמשיך לקרוא

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא

ייעוץ סטטיסטי חינם – מסמינר המעבדה לסטטיסטיקה באונ' ת"א

במהלך הסמסטר (2015 ב') יינתן ייעוץ סטטיסטי ללא תשלום על ידי תלמידי תואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במסגרת הקורס סמינר המעבדה לסטטיסטיקה.

השירות כולל:

  • תכנון הניסוי ואיסוף הנתונים
  • בחירת גישה לניתוח הנתונים
  • ניתוח הנתונים
  • הצגת התוצאות

להרשמה למפגש ייעוץ:

שלחו אלי בהקדם דוא"ל ל yekutiel@post.tau.ac.il  עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים. הייעוץ יונחה על ידי צוות המעבדה לסטטיסטיקה בבית הספר למדעי המתמטיקה. שימו לב: מספר הבקשות שנוכל להיענות להן מוגבל.

בברכה,

פרופ' דניאל יקותיאלי

ראש המעבדה לסטטיסטיקה

זיהוי סדר באקראיות (מתוך הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה")

חשיבה חדה

בפוסט זה ובפוסט נוסף בעתיד אביא מקטעים מתוך "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה
" – ספר חדש מאת גלעד דיאמנט, כותב הבלוג חשיבה חדה. ישנו קשר טיבעי בין תוכן המאמר שלפניכם לתמה הכללית של בלוג זה. הספר ממנו שאוב המאמר מהווה מבוא מקיף לתחום החשיבה הביקורתית והספקנות המדעית, ומסכם שנים של תחקירים, תובנות ו"התנסויות בשטח". הספר יצא במימון הקוראים בגיוס הדסטארט, והוא נמכר בינתיים רק דרך האינטרנט. פרטים נוספים, המלצות ואפשרות רכישה – באתר הספר.

זיהוי סדר באקראיות

המוח שלנו עסוק כל העת בניסיון לפרש ולהסביר מה מתרחש סביבנו, מאיזו סיבה, לאיזו מטרה ואיך הדברים עשויים להיות קשורים אלינו. המוח שלנו מזהה תבניות ובונה סיפורים.

לבעלי היכולת לזהות תבניות בזריזות קיים יתרון אבולוציוני ברור. זיהוי מהיר של נמר בסבך העשב המתנועע יכול להבדיל בין חיים למוות. כמוהו גם הבחנה בין הורים לשאינם הורים; קישור בין צליל מסוים לאירוע שעלול לבוא בעקבותיו, כמו למשל רעש של עץ קורס; זיהוי קשרי סיבה ותוצאה, כמו למשל תוצאה של הכנסת יד לאש; זיהוי מקבצים של אירועים, כמו ריכוז של מקורות מזון או תכיפות של כאבים שעלולים להעיד על בעיה, ועוד.

לפעמים הזיהוי שגוי. שגיאה מסוג–1 היא זיהוי יתר, כלומר זיהוי תבנית במקום שבו היא אינה נמצאת בפועל, למשל זיהוי נמר בעוד שבמציאות מדובר רק בעשב מתנועע. שגיאה מסוג–2 הוא זיהוי חסר, כלומר אי זיהוי תבנית במקום שבו היא נמצאת בפועל, למשל זיהוי עשב בעוד שבמציאות נע לעברנו נמר. די ברור לאיזה כיוון "עדיף" למוח שלנו לטעות — זיהוי יתר כמובן. Better safe than sorry.

נטייתו של המוח שלנו לזהות תבניות ומשמעות היא כה חזקה, עד שלעתים אנחנו מוצאים סדר ומשמעות גם במקומות שבהם הם אינם בנמצא. היות שנטייה זו אינה מודעת, הדבר מוביל אותנו לא פעם למסקנות שגויות ולאמונה בתופעות שכלל אינן קיימות.

"השכל האנושי, מעצם טבעו, נוטה להניח קיומם של יותר סדר וחוקיות בעולם מאשר בנמצא"

– פרנסיס בייקון, Novum Organum, 1620

להמשיך לקרוא

אינפוגרפיקה מטעה: בנק ישראל הוריד את הריבית (ל-0.5%) – אבל לא כמו שזה נראה

היום פורסם ב- ynet ש:

אחרי הפוגה של חמישה חודשים, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחדש את הפחתות הריבית והודיעה על הורדת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25%, לנקודת שפל של 0.5%. זאת לאחר שהפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הייתה כאמור בסוף חודש פברואר.

בכתבה הופיע התרשים הבא:

ribit-2014_aug_big

אך כאשר מתבוננים בריבית של חודש אוגוסט, מתקבל הרושם שהירידה הייתה דרמטית מאד, יותר (למעשה, פי 2) מאשר במעבר מפברואר למרס (למרות שבשני המקרים הירידה הייתה באותה מידה של 0.25%). בדיקה דקדקנית יותר עם עורך גרפי מדגים שזה אכן המקרה:

ha-ribit

שתי הערות נוספות:

  • נקודת ההתחלה של העמודות השונות איננו מציר ה- 0 (מה שקצת מקצין את מידת הירידה), וגם
  • שמתם לב שמיקום תרשימי העמודות אינו ממוקם באופן סימטרי באמצע הפס הציבעוני על פני החודשים השונים? משום מה דצמבר, ינואר ופברואר מיושרים לימין

לטובת ynet, ושאר הקוראים, הנה אותם הנתונים (הגרף יוצר באקסל), אבל כאשר גבהי העמודות נשארות נאמנות לנתונים:

ha-ribit2

אתם מוזמנים להוריד את האקסל מכאן (ולהשתמש בו, או במשהו דומה, בכתבות ההמשך שלכם – אנא עשו זאת).

 

זו דוגמא (מצערת) לחוסר תאימות בין הנתונים המספריים להצגה הגרפית שלהם, זה מיותר (בעיני) לפגום כך ביכולת של הקורא לקבל מושג כמותי וויזואלי לגבי המציאות (ועוד כשכל כך קל לייצר תרשים תקין) – ואני מקווה שאתר חדשות מרכזי כמו ווינט יעשה מאמץ לשפר את התרשימים שלהם בעתיד.

עידכון: ווינט תיקנו את הטעות בתרשים שמופיע אצלם בכתבה 🙂 (למרות ששתי ההערות שציינתי עדיין לא תוקנו)

האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).

מספר ההרוגים הפלסטינים מבין המעורבים והבלתי מוערבים

(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא

השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לקבוע שסדר האירוח במפגשי גומלין בליגת האלופות מקנה יתרון למארחת המשחק השני.

בסמסטר ב' של 2014, התלמידים אורי פריילכמן, אריאל בוקאי, יותם חרובי ונעמה לסט, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהם לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים אודות ההשפעה של סדר אירוח על המשחק השני במסגרת ליגת האלופות. הנתונים נאספו באופן יסודי, הניתוח הסטטיסטי נעשה היטב, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות).
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידים (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

ליגת האלופות של אירופה, טורניר הכדורגל היוקרתי ביותר למועדונים, נערך מדי שנה על ידי אופ"א (UEFA), ארגון הגג של התאחדויות הכדורגל האירופאיות. חלק משלבי התחרות נערכים במתכונת המכונה מפגשי גומלין (knockout ties). לפי מתכונת זו, נפגשות שתי קבוצות לזוג משחקים. המנצחת היא זו אשר הבקיעה יותר שערים בסיכום שני המשחקים. כדי לקיים תחרות הוגנת, מארחת כל קבוצה משחק אחד.

במחקר הבא נציג שתי שאלות מחקר. שאלת המחקר הראשונה תתייחס למדגם כולו ותבדוק האם יש לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת במפגשי גומלין. שאלת המחקר השנייה תעסוק רק באותם מפגשים בהם הסתיים המשחק הראשון מבין השניים בתיקו אפס. כאן נרצה לדעת האם סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת ראשונה.

לצורך המחקר אספנו נתונים אודות כל 394 מפגשי הגומלין שהתקיימו בין השנים 1970 – 2012, בהם נקבע סדר האירוח על ידי הגרלה. גילינו כי 53% מהמפגשים הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה, אך לא היה בממצא זה כדי לקבוע כי אירוח המשחק השני מקנה יתרון. לעומת זאת, מצאנו כי 69% מהמפגשים בהם הייתה תוצאת המשחק הראשון תיקו אפס, הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה.

לסיכום, לא ניתן לקבוע באופן כללי, שסדר האירוח משפיע על זהות המנצחת במפגשי גומלין, עם זאת, ניתן לקבוע כי אם המשחק הראשון מסתיים בתיקו אפס, סיכויי המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת הראשונה.

להמשיך לקרוא