מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות - אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

  • מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
  • אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
  • החזה והישבן חשובים במידה שווה.
  • הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

להמשיך לקרוא

'סטטיסטיקה אפרמטרית' מאת אלונה רביב – הורדה חופשית של הספר!

בכבוד והתרגשות, אני שמח לבשר לכם שדוקטור אלונה רביב החליטה לשחרר לחופשי את המהדורה השניה של הספר "סטטיסטיקה אפרמטרית".

באפשרותכם להוריד את הספר אל המחשב באמצעות הקישור הבא:
סטטיסטיקה אפרמטרית, אלונה רביב (מהדורה שניה)
או לצפות בו כאן:

על הספר

בספר סטטיסטיקה אפרמטרית מוצגות השיטות האפרמטריות המקובלות ביותר, באופן שיתאים כספר לימוד לקורס סמסטריאלי של שלוש שעות שבועיות. הספר נכתב לתלמידים הלומדים סטטיסטיקה כחוג ראשי או משני, והוא פרי ניסיון רב של המחברת בהוראת קורס כזה בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב. הספר מתאים גם לתלמידים בחוגים אחרים, אשר למדו קורס אלמנטרי במבוא לסטטיסטיקה בלבד, ואשר לומדים שיטות אפרמטריות כקורס נפרד או כחלק מקורס בסטטיסטיקה.
הניתוח הסטטיסטי והסקת המסקנות מובאים בצורה פשוטה וברורה המתאימה לקהל רחב של קוראים. על כן הספר יכול להיות לעזר רב לחוקרים במדעי החברה, בביולוגיה או ברפואה, שזקוקים בעבודתם לשימוש בשיטות אפרמטריות לצורך הניתוח הסטטיסטי.
הספר מכיל מבחר של תרגילים עם תשובות לחלקם הגדול וכן טבלאות התפלגות של רוב המבחנים המובאים כאן.
הספר יצא לראשונה בדפוס בהוצאת עמיחי (2006).
המהדורה השניה, האלקטרונית הזאת (בהוצאת המחברת) של הספר "סטטיסטיקה אפרמטרית" הוכנה לשימוש חפשי של מרצים, סטודנטים וחוקרים המתעניינים בנושא.

(C) – שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת המחברת.

פרקי הספר כוללים:

  • פרק 1. מבוא להסקה סטטיסטית: מבחני תמורות
  • פרק 2. מבחן ווילקוקסון לשני מדגמים בלתי תלויים
  • פרק 3. מבחנים נוספים להשוואת שתי התפלגויות
  • פרק 4. מדגם מזווג
  • פרק 5. השוואת יותר משני מדגמים בלתי תלויים
  • פרק 6. מדדי קשר בין שני משתנים, מקדמי מתאם
  • פרק 7. ניתוח דו–כיווני — בלוקים אקראיים

על המחברת

ד"ר אלונה רביב שימשה שנים רבות כמרצה בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב ולימדה קורסים רבים בסטטיסטיקה לתואר ראשון ולתואר שני . היא חיברה , יחד עם פרופ' תלמה לויתן , את שני הספרים המצליחים במבוא להסתברות וסטטיסטיקה : "הסתברות " ו"הסקה סטטיסטית", בהוצאת "עמיחי".

הומאופתיה לא עובדת – תרשים זרימה של טיעונים נפוצים

הומאופתיה היא קישקוש. היא לא עובדת, היא לא "בערך" עובדת, היא גם לא עובדת "לפעמים". היא פשוט לא עושה שום דבר מעבר למקריות ולאפקט הפלאסבו (לפי מכלול מאד מאסיבי של ראיות אשר הגיעו ממחקרים מדעיים מאד מושקעיים, יותר ממה שלדעתי הגיע לתחום הפסאבדו-רפואי הזה).

אם אתם קוראים קבועים של הבלוג הזה, רוב הסיכויים שאתם מסכימים עם מה שכתבתי. עם זאת, סביר להניח שחלק מחבריכם לא מסכימים איתכם. במקרה כזה, יש סידרה של טיעוני נגד (יותר מידי) נפוצים אשר אתם צפויים להיתקל בהם, באם תאמרו לחבריכם את דעתכם על הומאופתיה.

כדי לחסוך לכם (ולי) זמן, גלעד דיאמנט עשה את מלאכת הקודש (או הדבר הכי קרוב לזה, עבור אתאיסט גמור), של לרכז את סידרת הטיעונים בעד (ואז נגד) האפקטיביות (כביכול) של הומאופתיה. אתם מוזמנים להפיץ את התרשים בפייסבוק, בבלוג שלכם, באימייל, לחברים, או לתלות עותק מודפס בחדר הישיבות של המשרד. אני לא חושב שזה ישנה את דעתם של מאמינים כבדים, אבל זה עשוי "לחסן" מוחות צעירים מהפיתוי של אמונות שווא. הנה התרשים (ניתן ללחוץ עליו לגירסה מוגדלת)

homeopathy_is_bullshit

התרשים הופיע במקור בבלוג "חשיבה חדה" בפוסט על הומאופתיה אשר כולל הרבה קישורים וסרטונים שימושיים. הנה רק אחד מאותם סרטונים חביבים (3 דקות על מה זה הומאופתיה, וכיצד מבצעים ניסויים אשר בוחנים את ההומאופתיה):

להמשיך לקרוא

הבחירות לכנסת ה- 19 (בשנת 2013) – איפה הסקרים הצליחו ואיפה הם כשלו?

 seker_vs_reality_elections2013

הבחירות הסתיימו, אני הצבעתי, ועכשיו כשהאבק מתחיל לשקוע אנו יכולים להתרווח ולבדוק את הקשר בין תחזיות הסקרים לתוצאות בשטח. יש דרכים רבות לדון בשאלות הללו, מה שבחרתי לעשות היום זה לקחת את הסקר של פרופסור קמיל פוקס (דיאלוג), שהתפרסם חמישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 19 (אשר התקיימו ב- 22.01.2013), בעיתון הארץ (קישור לתוצאות הסקר) ולענות על כמה שאלות:

  1. עד כמה קרובים היו תחזיות הסקר לתוצאות האמת?
  2. האם 19 המנדטים שקיבלה "יש עתיד" היו בתוך טווח הטעות הסבירה או לא?
  3. האם לארץ חדשה היה סיכוי לעבור את אחוז החסימה?
  4. האם יש עדות מובהקת לכך שהסקרים של הארץ מוטים לכיוון השמאל-מרכז?

הפוסט הזה יכלול את עיקרי הדברים (אפשר לקפוץ לסוף הפוסט לריכוז המסקנות), ואם תרצו לראות את החישובים המדוייקים, אתם מוזמנים להוריד את המסמך מהקישור שכאן.

להמשיך לקרוא

מטוס עם מאה מקומות ישיבה מסומנים – חידה קטנה בהסתברות

חבר שלח לי חידה נחמדה שחשבתי לחלוק איתכם:

יהי מטוס עם מאה מקומות ישיבה מסומנים.
הנוסע הראשון נכנס למטוס, מגלה שאיבד את כרטיס הטיסה שלו ולכן מתיישב באופן אקראי באחד ממאה המושבים.
כל נוסע שמגיע אחריו (שני ועד לאחרון) פועל באופן הבא: אם מקומו נתפס כבר, הוא בוחר באקראי מקום פנוי מאלו שנותרו, ואם מקומו פנוי הוא מתיישב בו.
השאלה היא מה הסיכוי שהנוסע האחרון (המאה) ישב במקומו?

התשובה לחידה היא:
להמשיך לקרוא

טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות

הערת הקדמה לקוראים וותיקים וחדשים: הפוסט הזה הוא מאד בסיסי מבחינת הסטטיסטיקה שבו (לטוב ולרע). עיסוקו הוא יותר במציאת נתונים והסתכלות בסיסית עליהם מאשר ניתוחים מורכבים.

חסרי סבלנות לקרוא את הפוסט? פשוט תסתכלו על הגרף שכאן (מספר הטילים על ישראל מול פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – לאורך זמן):

רוצים להבין למה יצרתי את הגרף הזה, באיזה נתונים השתמשתי (מופיעים בסוף הפוסט), ומה אני חושב עליו? תמשיכו לקרוא הלאה…

עידכון (18.11.2012): יצרתי להנתאכם גירסה דינמית של גרף הנתונים, כנסו לפוסט בשביל לצפות בו:

להמשיך לקרוא

אנשי R (בהווה ובעתיד) – בואו ניפגש

על R ועלי:  אלו מיכם שמכירים אותי אישית יודעים שאני שהאהבות הגדולות שלי בחיים (שאינם בני אדם) זה מידע פתוח, קוד פתוח, אינטרנט וסטטיסטיקה. את כל אלו אני זוכה (בצורה כזו או אחרת) לשלב דרך שפת R. R זו סביבת פיתוח, ושפת תכנות, המיועדת לתכנות סטטיסטי. התוכנה מפותחת ומופצת בקוד פתוח ומאפשרת אינספור שימושים והרחבות.

קהילות R בעולם:  באופן דומה לפרוייקטים אחרים כמו ויקפדיה וורדפרס, הפרוייקט המונומנטלי שהוא R מצליח בזכות אינספור מתכנתים וסטטיסטיקאים אשר משפרים את המערכת עוד ועוד. הקהילה של משתמשי R היא קהילה חובקת עולם עם קבוצות אשר נפגשות בערים גדולות ברחבי העולם. קבוצות מקומיות של משתמשי R מכונות גם RUG (R user group). יש רשימה של קבוצות כאלה כאן, ויש גם בלוג עם הרצאות מוקלטות ממפגשי R ברחבי העולם (כאן).

קהילת R בישראל?  ומה לגבי ישראל? בישראל יש קבוצת דיון של משתמשי R בגוגל גרופס אשר הוקמה על ידי יונתן רוזנבלט (תודה יונתן!). וגם היו שני סדנאות על R במהלך שנת 2012, אשר אורגנו על ידי איגוד הסטטיסטיקאים הישראלים (קישור). אבל זה עדיין לא קהילה.

בואו ניפגש: כדי שנהפך להיות קהילת משתמשי R בישראל, אנחנו צריכים להיפגש ולהכיר. רצוי באופן קבוע יחסית (פעם בחודש עד 4 חודשים?). מה שמוביל אותי למטרת הפוסט. אם אתם מעוניינים להיפגש עם אנשי R, אנא השאירו את פרטיכם בטופס הזה (הטופס ממוקם באתר חדש שהוקם לצורך ריכוז מידע עבור הקהילה שתתהווה). אחרי שהטופס יתחיל להתמלא, אני אוכל לקבל מושג על מי עוד "נמצא שם". ולפי זה אפשר יהיה להתחיל לתכנן מפגשים (בהתאם לרקע של האנשים שירשמו), ולגלגל את הכדור הלאה…

רצינות הבלוגר: רק כדי להבהיר שאני רציני לגבי הפוסט הזה – 1) הייתי בין המארגנים של שני כנסי קוד פתוח (וורדקמפ 2007 וורדקמפ 2008). ביוני הקרוב אני מתכנן לטוס לארה"ב לכנס useR!2012 הבינלאומי, אני מניח שבאחד ממפגשי ה- R הקרובים אני אתן הרצאה על דברים מעניינים שאגלה שם. וגם תודה לשלמה יונה (מאאוטבריין) אשר דחף אותי לקדם את הנושא, ומסייע מאד בצד הלוגיסטי והרוחני.

 

כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק?!

באולפן שישי מהימים האחרונים (30.03.2012), התנוססה לה כתבה תחת הכותרת "כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק". בכתבה מופיע תרשים מרשים המראה את הטיפוס הבלתי נלאה של המס שאנחנו משלמים על הדלק בעשור האחרון. היות והרבה חברים בפייסבוק החליטו להפיץ את התרשים הזה, החלטתי להסתכל עליו קצת יותר, הנה הוא:

בתרשים הזה יש שני כשלים משמעותיים: הראשון הוא מבחינה עיצובית (תרשים עמודות תלת מימדי, במקום דו מימדי) והשני הוא מבחינת סוג הנתונים שהוצגו (נתונים גולמיים ללא תיקנון). וכעת הסבר מורחב:

להמשיך לקרוא

תרשים של מחירי דירות בשנתיים האחרונות – אני לא רואה בשורות גדולות – ואתם?

מדור הכלכלה של ווינט פירסם לפני כמה שעות את הנתונים שפרסם היום משרד הבינוי והשיכון.

המממ, כשאני אומר "פירסם", כוונתי היא שהעיתון נתן צילום מסך של טבלת נתונים, ביחד עם תיאור של היחס בין מחירי הדירות בתאריכים שונים (דהיינו, הירידה באחוזים).
אז מה הפריע לי? שלהסתכל על (צילום מסך) של טבלת נתונים גדולה לא ממש עוזר לי להבין מה קורה בשוק הדיור (ותיאור האחוזים של הכתבה גם כן לא עוזר).

הכנת הנתונים

רציתי ליצור תרשים של הנתונים. בשלב הראשון, הורדתי את התמונה של טבלת הנתונים מהאתר של ווינט (קישור) . בשלב השני נגשתי לגוגל וחיפשתי "OCR jpg to doc", כדי למצוא אתר שיאפשר לי להמיר את התמונה למספרים (כדי שאני לא אצטרך להתאמץ יותר מידי בהקלדה). הנה קישור לאתר שהצליח לא רע להמיר את התמונה למסמך וורד (קישור). את הטבלה שבקובץ וורד העברתי לאקסל, ותיקנתי כל מיני שגיאות (פסיקים, נקודות, ואפסים חסרים).
אתם מוזמנים להוריד את הקובץ שהתקבל ולחשוב על דברים יצירתיים אחרים לעשות איתו (קישור לקובץ הנתונים).

התרשים של מחירי הדירות בשנתיים האחרונות

מה שמצער אותי זה שאני לא מבין את המשמעות המדוייקת של המחיר. אני לא יודע אם זה מחיר ממוצע לדירה בגודל מסויים. באיזה איזורים בארץ, וכן הלאה. המשמעות המדוייקת של הנתון לוטה בערפל, לא מתואר בכתבה של ווינט, ודורש חפירה באתר של משרד השיכוי והבינוי (וזה בהנחה שהם רשמו את ההסבר שם איפשהו).
אבל בואו נניח שהנתון הזה בכל זאת מייצג משהו על מה שקורה בארץ. הנה התרשים:

הקו הכחול הוא של מחירי דירות יד שניה, בעוד שהקו האדום הוא של מחירי דירות חדשות. הקו השחור שהוספתי על גבי הנתונים הוא החלקה על פני 4 תקופות (אפשר לחשוב על זה כעל קו המגמה "הממוצע" של מחירי הדירות).

מחשבות על הנתונים (ומחאת האוהלים)

כמה תופעות מעניינות צצות כשמסתכלים על הגרף:

  1. מחירי הדירות הם נתון "רועש" בין חודש לחודש (שזה די מרשים לראות כשחושבים על זה שמדובר בממוצע של מחירים). אחת המסקנות שמתקבלות מזה היא שלהשוות חודש ספציפי עם חודש ספציפי בשנה שלפני כן, זה לא בהכרח ההשוואה הכי טובה. מדוע? כי ייתכן שבמקרה (או בכוונה שאיננה "נקיית כפיים") נבחר להשוות שני חודשים עבורם היה הפרש גדול. וייתכן וההפרש הזה הוא מיקרי, ויהיה מתון יותר בחודש שלאחר מכן. זה אומר שלשם השוואות בין תקופות, ייתכן ועדיף להסתכל על נתונים שעברו "החלקה" (דהיינו, "מיצוע", מה שמופיע בתרשיימים למעלה בתור הקו השחור).
    זה גם אומר שיכול להיות חודש שבו פתאום יכריזו ש"מחירי הדירות מתרסקים" (בעיקר כאשר מדובר במחירי הדירות החדשות), אבל שחודש לאחר מכן המחירים שלהם יתאזנו חזרה למחירים הקודמים.
  2. נראה שיש יותר תנודתיות במחירי הדירות החדשות לעומת מחירי הדירות יד-שניה (זה רק מהסתכלות בעין, לא בהכרח מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית). הסבר אחד על כך נתן אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אשר אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "הודעת משרד השיכון תואמת אחת לאחת את תחזיות לשכת השמאים בדבר ירידת מחירים זמנית, בשיעורים מינוריים, כשהקבלנים מוכנים להתפשר מעט יותר משוק דירות היד השנייה, וזאת רק הממונפים שבהם".
  3. מאז תחילת מחאת האוהלים (דהיינו, יולי 2011), נראה שהייתה "ירידה" במחירי הדירות החדשות והיד-שניה (בהשוואה לשיא). אם כי הירידה היא על פני המגמה, יותר משמעותית בדירות החדשות – ובכל מקרה די זעומה ביחס לשונות הכללית של הנתונים. האם הנתונים האלה מלמדים אותנו שמחאת האוהלים השפיע על שוק הדיור והורידה את מחיריו? זו שאלה מצויינת, אינני יודע את התשובה. ייתכן ומחאת האוהלים הגיע באותו הזמן שהתחילה להתהפך מגמת העלייה של מחירי הדיור.

בשורה התחתונה, אני לא רואה בשורה גדולה בנתונים האלה, רק קצת תובנות שלא ברור לי מה אפשר לעשות איתן.

אם יש לכם מחשבות על מה לעשות עם הנתונים, או איך לפרש אותם – אשמח לקרוא עליהם בתגובות, אני אוהב ללמוד דברים חדשים…

מחירי החשמל עולים, אבל לא ככה – ביקורת על גרפיקה מהעיתון

דף הפייסבוק של ידיעות אחרונותפירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:

התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו

אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה? להמשיך לקרוא