גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית

פוסט זה נכתב כחלק מהמאמר שכתבתי על חשיבות החשיבה הסטטיסטית. ומתבסס על הרצאתו של הנס רוסלינג בטד 2006 (ההרצאה ניתנת לצפיה בסוף הפוסט הנכוחי).

פרופסור הנס רוסלינג הקדיש כ-20 שנים לחקר הרעב באפריקה ובסביבות 1996 הוא נתבקש להעביר קורס על בריאות גלובלית, במוסד קרוליין שבשבדיה.

לקורס נרשמו סטודנטים מצטיינים ורוסלינג חשש שהסטודנטים כבר יודעים את מה שהוא תיכנן ללמד אותם. לכן, כדי לעמוד על ידיעותיהם של תלמידיו, הכין רוסלינג מבחן מקדים. באחת השאלות הוצגה לתלמידים רשימה של חמישה צמדי מדינות. על התלמידים הוטל לקבוע, בעבור כל צמד, "באיזו מדינה אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר?" (כאשר בכל צמד הייתה מדינה עם בערך פי שתיים תמותת תינוקות מרעותה). הצמדים היו: [סרילנקה__טורכיה], [פולין__דרום-קוריאה], [מלזיה__רוסיה], [פקיסטן__ויאטנם], [תאילנד__דרום-אפריקה]. (התשובות הנכונות בסוף המאמר)

לאחר בדיקה של תשובות התלמידים, גילה רוסלינג שבשאלה הזו הסטודנטים השיבו נכון (בממוצע) 1.8 מצמדי המדינות מתוך 5. ברגע הראשון הוא שמח, שכן התוצאות הראו שיש לו מה ללמד את התלמידים.
אבל בשעת לילה מאוחרת, פתאום הבין רוסלינג את תגליתו האמיתית. הוא הבין שהמבחן שהוא העביר גילה (באופן מובהק סטטיסטית) שתלמידיו יודעים על העולם פחות מאשר קופים. כיוון שאילו הוא היה מציע את השאלון לקופים, והקופים היו עונים על השאלות באופן אקראי, הקופים היו מוציאים ממוצע של 2.5 תשובות נכונות (בין 5 צמדי המדינות) על השאלה.

מוטרד מתוצאות המבחן, הציג פרופסור רוסלינג את המבחן לפרופסורים של המוסד (שבין היתר ממליץ על מועמדים לפרס נובל לרפואה) והוא מצא שהפרופסורים "הצליחו" להגיע לרף הקופים, עם ממוצע של 2.5 תשובות נכונות.

לאחר בירור עם תלמידיו, גילה רוסלינג שהתוצאה הזו לא נבעה מבורות, אלא מדעות קדומות של הסטודנטים על העולם.
רוסלינג שאל את תלמידיו איך הם חושבים שהעולם נראה. ובתשובה הוא נענה "העולם מורכב מאנחנו והם". ובשואלו לכוונתם, ענו הסטודנטים: " אנחנו זה העולם המערבי שיש בו משפחות קטנות ותוחלת חיים ארוכה. והם זה העולם השלישי המתפתח, להם יש משפחות גדולות ותוחלת חיים קצרה"

זה הוביל את רוסלינג למסקנה שיש צורך אמיתי לאפשר למידע שקיים על מצב העולם להיות יותר נגיש לאוכלוסיה.

ההתנסות הובילה את רוסלינג לפיתוח תוכנה השואבת נתונים לאומיים ( פתוחים לציבור) על מדינות שונות מאז שנת 1960 ומציגה את הנתונים באמצעות גרפים פשוטים צבעוניים וברורים.
בעזרת הכלי הזה, הצליח הנס להראות לסטונדטים איך העולם כבר איננו יותר "הם ואנחנו" כמו שהוא היה בשנת 1960. התמונה שהסטודנטים ראו היה הגרף הבא:

כל נקודה בגרף מייצגת מדינה. ככל שהנקודה יותר גדולה, כך אוכלוסית המדינה גדולה יותר. (כך לדוגמא, הנקודה הצהובה היא ארה"ב והנקודה האדומה הגדולה היא סין).
ציר ה- X מייצג את כמות הילדים שיש במשפחה באותה שנה. וציר ה- Y מייצג את תוחלת החיים הצפויה לאדם.
כך ניראה העולם בשנת 1960, בפינה השמאלית העליונה – מדינות ה"אנחנו" משפחות קטנות עם חיים ארוכים. בפינה הימנית התחתונה יש את מדינות ה"הם" = משפחות גדולות עם תוחלת חיים קצרה. (לחץ על התמונה להגדלתה)

וויזואליזציה סטטיסטית של נתונים אפידמיולוגיים של כמות ילדים למשפחה למול תוחלת חיים 1960

ומה לדעתכם קרה בינתיים? כך ניראה העולם בשנת 2004:

וויזואליזציה סטטיסטית של נתונים אפידמיולוגיים של כמות ילדים למשפחה למול תוחלת חיים 2004

המון ממדינות העולם הצטרפו לפינת ה"אנחנו" (השמאלית העליונה) = חיים ארוכים ומשפחות קטנות.

יכולנו להעמיק כעת בתיאור השינוי שהעולם עבר (והמגמות שאפשר לזהות), אבל במקום זאת אני מזמין אתכם להיכנס ולנסות את תוכנת הפלאש המקסימה הזו, בעצמכם בכתובת הבאה: http://tools.google.com/gapminder

לסיום, ולהנאתכם, הרצאתו של הנס רוסלינג:

התשובות הנכונות: המדינות בהן אחוז תמותת התינוקות הוא הגבוה יותר הן: טורכיה, פולין, רוסיה, פקיסטן, דרום-אפריקה.

4 תגובות בנושא “גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית

  1. פינגבאק: חשיבה סטטיסטית אצל צעירים - למה זה חשוב : המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה

  2. פינגבאק: צעדה ברוטשילד: מצביעים ברגליים (לחוק) אוויר נקי

השאר תגובה