ילדים שנולדו בקיץ- יש להם סיכוי יותר גדול בכ-25% לפתח קוצר ראייה

הכותב "אוניברסיטת תל אביב" העלה כתבה מעניינת לאתר הידען. אשר עוררה בי רצון להפעיל קריאה ביקורתית. ולזה מיועדת רשומה זו.

(אני מביא כאן את עיקר דברי הכתבה)
"ילדים שנולדו ביוני ויולי – יש להם סיכוי יותר גדול בכ-25% לפתח קוצר ראייה מעל ל-3 - מאשר לאלה שנולדו בדצמבר או ינואר כך עולה ממחקר משותף לצה"ל ולשלוש אוניברסיטאות.
...
המחקר נעשה על מעל רבע מליון אנשים בצה"ל כשהחוקר המוביל הוא דר' יוסי מנדל ממפקדת קצין רפואה ראשי.
התופעה שנמצאה אינה תלויה בהורוסקופ – הקשר הוא בין מספר שעות האור שהתינוק חשוף אליהן לפי עונת השנה לבין התארכות העין. במחקרי חיות נמצאה עדות למנגנון שקשור בחומר שנקרא מלטונין, המופרש בשעות החשיכה, והמפקח, בין השאר, על גידול העין. כשיש פחות מלטונין עקב שעות היום הארוכות בקיץ, העין ארוכה יותר וכך נעשית קצרת ראיה.
"

אישית, התעניינתי בכתבה היות ואני יליד חודש יוני וגם לובש משקפיים.
אבל אני מספר לכם על הכתבה משום שהצגת המסקנות שלה היא שיטחית – ונראה לי מעניין להבין במה היא שיטחית. הבא נעלה שלוש נקודות בסיסיות שיש לתת להן את הדעת.

נקודה 1: מהי משמעות המשפט "יש להם סיכוי יותר גדול בכ- 25% לפתח קוצר ראייה" ??1
סיכוי יותר גדול ממה?
לדוגמא: נניח וחצי מהאנשים שלא נולדו בקיץ, חובשים משקפיים. נאמר (לשם הפשטות), שהסיכוי להזדקק הוא על כן 50% עבור אנשים שלא נולדו בקיץ. האם המשפט מרמז לנו שאנשים שנולדו בקיץ עלולים להזדקק למשקפיים בסיכוי של 75% ?
ואולי מדובר בתוספת של 25% לסיכון של האנשים שלא נולדו בקיץ. שזה יוצא: 62.5%. (= 50% + 25%*50%)
לסיכום: מהמשפט ברור שאם ילדך יוולד בקיץ – יש לו יותר חשש להזדקק למשקפיים (לדעת החוקרים) – אך אין שום דרך לדעת (מהידיעה), מהי מידת הסיכון.

נקודה 2: אין מילה על ריבוד לפי גורמים שעלולים "לערפל" את הנתונים.
כוונתי לומר שאינני יודעים האם אוכלוסיית הילדים שנולדים בקיץ דומה במאפייניה לקבוצת הילדים שנולדים בשאר חודשי השנה (מבחינת המאפיינים שעלולים להשפיע על הצורך במשקפיים).
לדוגמא: בזמנו שמעתי שנשים אשר עוסקות במקצוע ההוראה, משתדלות לתזמן את תאריך הלידה של ילדיהם לתקופת הקיץ (איני בטוח אם זה נכון, או עדכני, אבל נקבל זאת לשם הדוגמא).
נאמר וזה כך, ושבשל כך יש יותר אמהות מורות לילדים שנולדים בקיץ, מאשר בשאר האוכלוסיה. ונאמר לרגע, שאמהות שהן מורות משתדלות לחנך את ילדיהן לקריאת ספרים יותר מאשר אמהות לילדים משאר האוכלוסיה. ופיסת הנחה אחרונה, נאמר שילדים שקוראים ספרים יותר – נוטים יותר להזדקק למשקפיים (גם כן, דעה קדומה שאיני בטוח האם היא מבוססת או לאו – אך נסתפק בה לעת עתה).
בשילוב הטענות הללו מתקבל – שהסיבה האמיתית לכך שילדים שנולדים בקיץ נזקקים למשקפיים – היא בגלל שההורים שלהם מורים. הגורם להכל הוא המקצוע של ההורה, והקשר לכאורה שמתקבל בין עונת הלידה לבין הצורך במשקפיים הוא מלאכותי. (דהיינו, יכול לצאת קשר קורלטיבי שמקיים מובהקות סטטיסטית, אך איננו קשר סיבתי). וזה מעביר אותנו לנקודה השלישית.

נקודה 3: קורלציה איננה סיבתיות.
כלומר, זה שיש קשר סטטיסטי בין שתי תופעות (עונת לידה, והצורך במשקפיים), איננו בהכרח גורר סיבתיות בין שתי התופעות (השאלה מתי להחליט על סיבתיות, היא שאלה מרתקת. אך לא נכנס אליה היום).
ובמקרה שלנו: זה שנמצא קשר בין עונת הלידה לבין השימוש במשקפיים, לא אומר שהאחד גורם לשני. וההסבר שמוצע איננו מלובן דיו. האם אפשר עכשיו להסיק שילדים שנולדים בקיץ אמורים לקבל תיסוף של מלטונין, ובכך נחסוך מהם את הצורך במשקפיים ? ישנו "מבחן זהב" לטענות מהסוג הזה – ושמו "ניסוי קליני". וסוג המחקר שתואר בכתבה הוא מחקר תצפיתי שבו לקחו נתונים ממאגר נתונים קיים, ובדקו הימצאות של קשרים סטטיסטיים.

על אף ההשגות הקשות שאני מעלה לדיווח באתר הידען, הרי שנישמע שאנשים רציניים ערכו את המחקר והמאמר פורסם בכתב עת רציני – לכן שאני משער שבמאמר עצמו החוקרים התייחסו באופן מיקצועי לנקודות מהסוג שהעליתי (ובוודאי לנקודות אחרות שלא עלו בדעתי).
אם הפוסט הזה סייע להרחיב במקצת את אופקיו של אפילו קורא אחד -דייני.

נ.ב: ואם מישהו מהקוראים ידע למצוא לינק למאמר המקורי, אני אשמח להעיף בו מבט.

עידכון: ארנון כיבד אותנו בלינק לתקציר המאמר. (עכשיו רק צריך לינק למאמר השלם)

לאחר קריאת התקציר, אני רוצה להרחיב בכמה נקודות:

מתקציר המאמר, מסתבר שהתוצר הסטטיסטי שחושב הוא OR = 1.24.
המשמעות של זה היא שהסיכון להזדקק למשקפיים, למי שנולד בקיץ, הוא פי 1.24 מאשר למי שלא נולד בקיץ. (זה פותר את שאלת ה "מה זה אומר 25% יותר").
והדבר אמור רק עבור מיופיה חריפה (כלומר, צורך עז במשקפיים) – מסקןר אותי אילו תוצאות ניצפו לרמות קלות יותר של מיופיה (מספר משקפיים פחות חמור).

התקציר יותר שמרן מאשר ההודעה לעיתונות. וטוען שנימצא קשר, אבל המנגנון שמאחוריו אינניו ידוע:
"The exact associating mechanism is not known but might be related to exposure to natural light during the early perinatal period."

מעניין גם להבחין שגודל המדגם ששימש את הניתוח הוא עצום (למעלה מ- 270 אלף אנשים). אבל חשוב להבין שבשום פנים – גודל מדגם לא מונע את ההטיות שתיארתי (לדוגמא של השפעת מקצוע ההורה שמשפיע גם על הרגלי הקריאה של הילד וגם מכוון את תאריך הלידה שהילד יטה להיוולד בו).
התקציר גם מרבד לפי מספר משתנים דמוגרפיים ומצא עוד 3 גורמי סיכון (מלבד חודש לידה):

1) מיגדר (לנשים יש סיכון למשקפיים של פי 1.14 מגברים)
2) רמת השכלה – פה התקציר לא ברור, וניראה שמי שכתב אותו התבלבל עם גיל:
"education level (1.32 for age above 12)"
3) ומוצא האב – אנשים ממוצא "מזרחי" (Eastern ) סיכון של פי 1.31 מאשר אנשים ממוצע "ישראלי".
לסיכום: מדובר במחקר רטרוספקטיבי מעניין על נתוני צהל. ויש עוד הרבה מה לחקור לפני שאפשר לקחת את זה למסקנה יישומית נוסח "תנו מלטונין לילדים שנולדים בקיץ".
אחח – אנחנו חיים בעידן מרתק !

6 תגובות בנושא “ילדים שנולדו בקיץ- יש להם סיכוי יותר גדול בכ-25% לפתח קוצר ראייה

  1. ארנון

    אני יליד אפריל וחובש משקפיים… 🙂

    נדמה לי שכמעט נפלת בפח אחד רציני: דיווח על מחקר לא קוראים בכתבה של 161 מילים ב"הידען" (ואפילו לא ב – 325 מילים בנרג'), אלא רק בפרסומים של החוקרים. העיתונים מחפשים כותרות (והחוקרים מחפשים לפרסם, אבל זה כבר סיפור אחר…).

    הנה קישור לתקציר המאמר המקורי (לגירסה המלאה צריך הרשאה, שכרגע מהבית אין לי; אבדוק שוב בחדרי במגדל השן). כבר מהתקציר מתבהרות כמה נקודות, ובפרט לגבי גודלו העצום של המדגם!

  2. טל גלילי

    אהלן ארנון.
    רוב תודות על הקישור לתקציר המאמר. כדבריך, התקציר אכן מבהיר כמה נקודות, וגם משאיר כמה נקודות פתוחות. (עידכנתי אודותיהן בפוסט המקורי)

    לגבי "דיווח על מחקר לא קוראים… בידען". אני מסכים ולא מסכים. בינתיים, הידען מספר על דברים פופולארים בתחומי מדע, שיש בהם עניין. החיסרון שלו (וזה מה שהדגמתי בפוסט הנוכחי) הוא השטחיות בדיווח (וגם זה, לא תמיד). בפוסט הנוכחי, לשם התירגול ולמען הרחבת ידיעת הקוראים, ניצלתי את הדווח (השיטחי) של הידען, כדי ליישם מעט קריאה ביקורתית.

    אני מסכים לחלוטין שנכון (ומעניין יותר) לקרוא דווח של מחקר מהמאמר המקורי ולא מדווח לעיתונות.

    וכמובן – אם יש לך מקורות מומלצים לדווחים על מחקרים – אני אשמח ללינקים 🙂

  3. ארנון

    אבל הרי אמרתי ש"כמעט נפלת" בפח הפופולריות, היות וברור לי שלא נפלת בו (וגם ציינת את הספקות שלך המצריכים עיון במאמר המקורי). גם ההערה שלי היתה קשורה לקריאה הביקורתית בדיווחים אודות דיווחים על דיווחים על מחקרים, אשר מחפשים את הפיקנטי ומחייבים קריאה ביקורתית כשלך.

  4. אבי בליזובסקי

    שלום, תודה על הביקורת.
    בכל אופן, הלוואי שהיה ביכולתי להרחיב בכל ידיעה כל יום. אבל כמי שעורך את האתר בשעות הפנויות, יש סדר עדיפויות.
    מדובר בהודעה של אוניברסיטת תל אביב על מחקר של חוקרים שלה, ולכן הנחתי שאפשר להעלות אותה, ואם יימצא זמן לכך גם להרחיב אותה (קצת קשה בשבוע שכל העבודה של החודש – לכל המגזינים והאתרים שאליהם אני כותב מרוכזת בו). בדרך כלל, בעניינים מדעיים, דוברים של אוניברסיטה הם די אמינים והם בודקים את ההודעה עם החוקרים לפני שהם מוציאים אותה. זו גם הסיבה למיעוט ההודעות הללו, כי אם היו מוציאים הודעה על כל מחקר שמתפרסם במגזין בינלאומי, היו לי עשרות ידיעות ביום רק ממקור זה.
    אני מקווה שאתם נהנים מהאתר, ומבינים גם את המשמעות של עדכון יומי.
    בברכה – אבי בליזובסקי

  5. טל גלילי

    שלום אבי.
    תודה על לקיחת הזמן ומתן הסבר לתהליך שהוביל לשיחרור הכתבה.

    גם אוסיף ואומר שאני מעריך את העבודה המושקעת בעדכון יומי לאתר עם היקף תכנים כמו זה של הידען. לא בכדי, הידען אצלי ברסס. עלה והצלח.

השאר תגובה