למה סלט יותר יקר מביג-מק ?

התמונה הבאה היא המחשה (כואבת) של המרחק בין ההמלצות הבריאותיות לבין הסיבסוד הממשלתי של מזון (בארה"ב):
פירמידת מזון ופירמידת סיבסוד ממשלתי למזון

אתגר: מישהו יודע איפה מופיעים הנתונים המקבילים למצב בישראל ? (מידת סיבסוד המזון לעומת ההמלצות הבריאותיות)

8 תגובות בנושא “למה סלט יותר יקר מביג-מק ?

  1. ראובן

    מי אמר שחייבת להיות פרופורציה בין השניים.
    סובסידיה נובעת משיקולים כלכליים והמלצות תזונתיות משיקולים בריאותיים.
    יכול להיות שמדינה מסויימת מאופיינת בתנאים אקלימיים או תרבותיים שפירושם הוא שהכי מתאים לגדל בה סוג כזה של מזון ולא סוג אחר, ואז חלק גדול מזה היא תייצא, אבל עדיין מוצדק לסבסד אותו דווקא. סתם אני זורק.
    וזו רק דוגמה פשטנית, זה הרבה יותר מורכב.
    בכל אופן, זה גרף דמגוגי יותר מאשר כל דבר.

  2. טל גלילי

    היי ראובן.
    ראשית, אני שמח שאתה מבטא את המורכבות הרבה יותר שטמונה כאן.
    אני מסכים איתך לחלוטין שסובסידיה היא דבר מורכב ביותר.
    מאידך, המצב כיום הוא שבאמת סלט עולה יותר מאשר המבורגר. למרות שמבחינה אנרגתית, אין ספק שבשר אמור לעלות יותר (מה שאני אומר מדבר תוך הנחה שמתעלמים משיקולים של השקעות עבר על תשתיות שמאפשרות את הייצור של בשר לעומת מוצרי ירק)

    וכאשר אתה רוצה לתת הסבר למדוע זה קורה, להסתכל על פרופורציית הסובסידיה זה נתון מעניין.
    אני מסכים איתך לחלוטין שהיה ראוי למשקל (מלשון "לשים משקל") באופן שונה את הסובסידיות בהתאם לשיקולים אחרים. וגם היה ראוי לתת מדדים שמראים מהם ההפרשים בעלויות המוצרים וכן הלאה והלאה.

    אני מסכים עם כל זה.

    ועדיין,
    התרשים הזה (למרות שהוא פתוח להמון מניפולציות), מעורר אצלי את המחשבה "מממ… מעניין מדוע זה כך" (אפילו אם יש לכך סיבות טובות)

  3. עומרון

    @ראובן:
    "סובסידיה נובעת משיקולים כלכליים והמלצות תזונתיות משיקולים בריאותיים".
    האמירה הזו היא אחיזת עיניים לא פחות מהגרף, גם לא יותר. סובסידיה היא הטבה כלכלית שתכליתה להקל על ייצור או צריכה של מוצר. המדינה מסבסדת ייצור חלב כי זה אמור להיות חשוב מבחינת הציבור. אבל אם צריכת יתר של בשר וחלב הורגת את הציבור, אז הסובסידיה ה"כלכלית" מכבידה על מערכת הבריאות ומה שנתרם למגדלים מוחזר אחר כך לרופאים. סובסידיה אמורה לשקף צרכים אמיתיים של הציבור, ממש כמו תכנון כלכלי. במאה האחרונה אנו נוטים לחשוב שכלכלה זה איזה "צורך" שקיים בפני עצמו ומצדיק את עצמו. אגב, מבחינת תיאוריה כלכלית, סובסידיה היא תמיד דבר פסול כי היא מובילה לצריכת יתר של מוצרים לא נחוצים, עיין ערך הגרף לעיל.
    אם המדינה תסבסד מוצרי מזון בריאים הציבור יצרוך אותם. למה לסבסד משהו שיש לו מחיר חלופי גבוה?

  4. aya

    לפי הסרט food inc הסיבה לכך, בגדול, היא שקולוריה אשר "הופשטה" מערכיה התזונתיים זולה בהרבה מקלוריה שלא. אבל זה רק ממש בגדול.בכל מקרה מומלץ בחום לראות.

  5. שני טופר

    טוב, זה טיפשי, מישהו חייב להגיד את זה

    דבר ראשון, מדובר על "הסבר" למצב שבכלל מלכתחילה לא הוכח שהוא נכון. אני מכיר הרבה מאד מקומות שבהן המחיר של המבורגר הוא גדול יותר בצורה משמעותית מאשר סלט. וזה בלי לשאול שאלות כמו כמה סלט מקבלים במנת סלט, וכן הלאה.

    כאשר "מסבירים את הסיבה" לסיטואציה שבכלל לא הוכחה כקיימת מלכתחילה, זה הופך את ההסבר הזה לדמגוגי כי הוא מכריח אותך לקבל את נקודת ההנחה מבלי להוכיח אותה.

    דבר שני. השימוש בפירמידה תלת מימדית להציג את הנתונים האלו, כמו גם השיבוש בקני מידה נראה לי מכוון לחלוטין על מנת לבצע הטעיה. זה ממש לא מוצא חן בעיני וגורם לי לחשוד עוד יותר בדמגוגיה, והפעם שהיא גם מכוונת לחלוטין.

    דבר שלישי, אני אכן אסכים שאין התאמה בין איך שהנתונים מסודרים לפי הסובסידיות מול איך שהם מופיעים בפרמידת המזון הרצוי, אבל הנה השאלה המתבקשת הבאה: מה עם הסובסידיות של המדינות עצמן? הנתונים מראים רק את הסבסוד הפדרלי, אבל בארצות הברית הממשלה הפדרלית אחראית על חלק יחסית מאד קטן מנושא הסבסוד של מוצרים חקלאים.

    דבר רביעי, העובדה שבפרימדה במשאל הנתונים מוצגים באחוזים ובימין במנות, גורם לזה שיהיה קשה (צריך לחשב) את ההבדלים בנתונים ושזה לא יהיה ברור לעין. שוב פעם, דמגוגיה.

    דבר חמישי, לא הוצג פה הקשר בין הסבסודים השונים לתוצאה הנטענת (המחירים של ההמבורגרים מול המחירים של הסלטים), סבסוד הוא רק גורם אחד שמשפיע על המחיר, ואני לא רואה שמוכח פה שהוא הרכיב הכי חשוב במקרה הזה.

    צריך להבהיר שאני לא טוען שהסבסוד הפדרלי במקרה הזה מוצדק, או נכון, אבל אני כן טוען שזה ממש מקרה קלאסי של
    lies, damns lies, and statistics

  6. שני טופר

    אה, ורק עוד הערה קטנה אחת שנזכרתי בה הרגע, הנתונים שמוצגים בפירמדית הסבסוד היא לגבי 1995-2005.
    כלומר, כבר בערך 5 שנים של נתונים נוספים לא נכנסו בכלל לסיפור. מעניין היה לבדוק מה הנתונים המעודכנים היו אומרים.

    1. אישעם

      לשני טופר
      את נלחמת בלכאורה חגוגיה ע"י הצגת דמגוגיות משלך.
      למשל, מקום שבו הסלט יותר זול מההמבורגר, דמגוגיה קלאסית.
      למקום כזה יש את סך שיכלול הרווח ואת המנות שמבוקשות יותר והמבוקשות פחות, המקום משכלל את השיקולים האלה של המכירה ופחות מעניינת אותו החלוקה הפנימית של הכסף, סך הרווח ואפשרויות שיכנוע להגדלות המנה והכסף, אלה השיקולים.
      דמגוגי מצידך לטעון שלפי איך שעובדים על אנשים ביצירת תפריטים, לפי המקומות האלה, ניתן להבין כלכלה או שיווק.

השאר תגובה