ענת קם – הקשר בין עמדות פוליטיות לדעות על הפרשה

(אם הגעתם בשביל התוצאות, הם מופיעות בסוף הפוסט). כנסו לכאן אם ברצונכם למלא את השאלון ולהופיע שוב בניתוח המעודכן

רקע – ענת קם

חברי המלומד (והמתפלסף) טל ירון לקח על עצמו באחרונה לכתוב באריכות על ענת קם.
למי שלא הספיק להתעדכן, זה בסדר – אתם לא אמורים לדעת על זה.
ממה שהתפרסם בעיתונות ה"זרה", בארץ,  בטוויטר, בויקיפדיה (כלומר, הערך על ענת קם נמחק, אבל הדיון על המחיקה נשאר) ובבלוגוספירה בכלל (לדוגמא: פה, כאן, שם, וגם ב |||||, וגם זה וכמובן הוא וגם זה, ובטח שכחתי כמה…), נראה שהסיפור הוא ש (ואני מצוטט את טל ירון):
בהמלצת חברים – הסרתי את הטקסט עד להסרת צו איסור הפירסום

ענת קם, שהיתה חיילת בפיקוד מרכז, העבירה לאורי בלאו, כתב הארץ כאלף מכתבים, המסווגים סודי-ביותר. מתוך אלף המכתבים, הצליח הכתב אורי בלאו להשיג אישור מהצנזור לפרסם שני מכתבים. המכתבים מכילים פקודות שנתן יאיר נווה, אלוף פיקוד מרכז, לחיסול ממוקד של מבוקשים שלא לצורך, בניגוד להוראות בג"צ בעניין. ככל הנראה, מערכת הבטחון פעלה כדי לאתר את מקור המידע של בלאו. בדצמבר 2009, ענת קם, שהייתה כבר עיתונאית בוואלה, נתפסה. אורי בלאו, הכתב, ברח לבריטניה, כדי לחמוק מעדות במשפטה של קם. […]
החל מאוקטובר הוציאה מדינת ישראל (כנראה לבקשת השב"כ) בבית משפט השלום צו איסור פרסום על הפרשה.[…] אף עיתונאי לא הסכים לפרוץ את מעגל השתיקה […]. אבל הסוד לא נשמר זמן רב, מרגע שמספר בלוגרים לקחו על עצמם את היוזמה לפרסם את המידע. מרגע שזה קרה, הרשתות החברתיות התעוררו והתפוצצו במידע על הסיפור. והוא זכה לתפוצה רחבה מאד באינטרנט (חפשו בגוגל "ענת קם" ותראו כמה תוצאות תקבלו על הנושא).

(עידכון 8.4.2010: לינק למאמר בווינט בנושא)

רקע – סקר הדעות של הקוראים לגבי ענת קם

ומה בין זה לסטטיסטיקה?
ובכן, עושה רושם שהדעות בציבור לגבי הפרשה (שכמובן אף אחד לא שמע עליה), הן חלוקות. יש אנשים שהם בעד ענת קם ויש אלו שנגד, בעד אורי בלאו, ויש נגד, בעד יאיר נווה, ויש נגד.
ההגיון דורש שיהיה קשר בין העמדות הפוליטיות העקרוניות של האנשים לבין התפיסה שלהם את הפרשה המסויימת הזו. את הקשר הזה ביקש טל ירון לגלות באמצעות עריכת "סקר משפט ציבורי" בנושא של ענת קם וסביבותיה. נכון לרגע זה כ- 78 איש ענו על הסקר (אני, אגב, לא עניתי). ואת הניתוח הסטטיסטי של הסקר נתבקשתי לבצע – ואבצעו כאן כעת.

ניתוח סטטיסטי של הסקר

אז לפני שנפנה להציע ניתוח של הסקר, נאמר מילה על מה אפשר לקבל ממנו: הסקר לא מייצג נאמנה אף "קהל" מלבד קהל הקוראים של הבלוג של טל ירון. להניח שהקהל הזה איכשהו מייצג את האוכלוסיה הרחבה זה יהיה גוזמה לא ריאלית. גם הקשרים הסטטיסטיים שיתקבלו בין המשתנים עשויים להיראות אחרת אילו הסקר היה מוצג לאוכלוסיה הרחבה (ואני לא אכנס היום להסבר מדוע), מה שאומר שהסקר הזה הוא בעיקר לשם השעשוע, וקבלת התחושה הבסיסית של איך הקשרים בין המשתנים עשויים להיראות.

הסקר מורכב מארבע שאלות העוסקות בעמדות הפוליטיות של אנשים וב-5 שאלות העוסקות בדעות של האנשים על הפרשה של ענת קם.
טל ירון ביקש שהניתוח שלי יענה על שתי שאלות:
1) האם יש קשר בין השקפת העולם למצב גיבורי הסיפור
2) האם יש קשר למפלגה ולהשקפת העולם

כדי לענות על השאלות הללו, הרי שלא יעזור לנו הסתכלות חד ממדית על כל אחד מתשעת המשתנים שלנו (זה מה שגוגל מציע, וזה לא עוזר במיוחד לענות על השאלות).
אף על פי כן, הנה תוצאות הניתוח על פי גוגל (לחצו על התמונה לגירסה מוגדלת)

anat kam - google spraedsheet analysis - 1

אני לא התייחס בהרחבה לתוצאות הללו, אתם מוזמנים לעבור על התמונה ולהתרשם בעצמכם.

ניתוח סטטיסטי של הסקר – ניתוח דו-ממדי – שיקולים סטטיסטיים

כדי לענות על השאלה שטל ירון שאל, עלינו להשוות בין התוצאות במשתנה אחד לתוצאות באחר. אני אתחיל מלתאר כמה מהשיקולים בכלים הסטטיסטיים בהם השתמשתי ואז אציג את התוצאות.
הכלים בהם נשתמש כאן הם:
0) גוגל דוק – היכולת שלי לבצע את הניתוח הסטטיסטי הזה בזריזות ובקלות, מסתמך על זה שהנתונים נאספו (על ידי גוגל-טפסים) הישר לתוך גליון שאותו יכולתי לשאוב לתוך R (התוכנה הסטטיסטית האהובה עלי). כתבתי עוד על החיבור בין השניים בפוסט: Google spreadsheets + google forms + R = Easily collecting and importing data for analysis
1) קורלציות – אנחנו רוצים לראות מהי הקורלציה בין כל צמד משתנים. נשים לב שהיות והמשתנים שלנו הם קטגוריאליים סדורים, הרי שהקורלציה היותר מתאימה כאן היא זו של ספירמן (הא-פרמטרית) ולא זו של פירסון (שמתאימה לנתונים רציפים).
2) תרשימי פיזור – נשים לב שבמקרה שלנו תרשימי פיזור הם אתגר. מדוע? כיוון שכאשר מציגים תרשים פיזור עבור זוג משתנים עם 5 רמות בלבד, צפוי שנקבל הרבה נקודות שיעלו אחת על גבי השניה. ואז השאלה היא כיצד להציג מצב כזה. אני בחרתי לפתור זאת באמצעות שינוי גודל הנקודות (ככל שיש יותר נקודות במקום מסויים, כך גודל הנקודה המייצגת תהיה גדולה יותר). וגם, על ידי הוספה של קו מגמה מוחלק (LOWESS, למי שהיה סקרן לדעת).
3) השילוב הרב ממדי – השילוב של הצגת הרבה זוגות של השוואות (בהקשרנו) מתבצע על ידי גרף שנקרא "תרשים מטריצת-פיזור של קורלציות". הסברתי עוד כיצד אני מייצר את התרשים הזה ב- R בפוסט Correlation scatter-plot matrix for ordered-categorical data . אגב, נשים לב שבמקרה שמישהו לא ענה על אחת השאלות, החלטתי להסיר את התשובה שלו מהתרשים (המדקדקים היו ממלאים את הנתון שלו בנתון זמני, אבל החלטתי לוותר על זה ולהציג רק אנשים שהשיבו על כל השאלות. כמו כן, התעלמתי מסוגיית ההשוואות המרובות – עמכם הסליחה)
(הערה אחרונה – שימו לב שהניתוח שלי הצליח לשאוב את העברית של גוגל-מסמכים לתוך התוכנה R, ולהציג אותה בפלט. בהזדמנות קרובה אני אכתוב פוסט שבו הסברתי איך עושים זאת. אך לבינתיים תדעו שזה אפשרי וגם שזה לא טריוויאלי לעשות…)

ועכשיו, לתוצאות –

ניתוח סטטיסטי של הסקר – ניתוח דו-ממדי – התוצאות

שאלה 1: האם יש קשר בין השקפת העולם למצב גיבורי הסיפור?
תשובות:

  • ככל שמשיבים היו יותר דמוקרטיים ליברליים (לאומי/אוניברסליים) –
    • כך הם יותר נטו לראות את מעשיה של ענת קם לחיוב (קורלציה חיובית של 0.4 ו- 0.45)
    • את אורי בלאו כגיבור (קורלציה חיובית של 0.43 ו- 0.52)
    • במידת מה את יאיר נווה כפושע (קורלציה שלילית של -0.31 ו – -0.34)
    • הדמוקרטיים ליברלים אוניברסליים חושבים שלא הייתה הצדקה בצו איסור הפירסום (קורלציה חיובית 0.35). אך לא ניתן לומר זאת על דמוקרטיים ליברלים לאומיים הייתה ולקורלציה החיובית שלהם (0.2) לא הייתה מובהקת – משמע שאיננו "בטוחים" שיש קשר בין היות מישהו דמוקרט ליברל לאומי לבין הסכמתו או אי הסכמתו על צו איסור הפירסום.
    • כך הם יותר חושבים שבלוגרים היו צריכים לחשוף את הפרשה (קורלציה חיובית של 0.41 ו- 0.34)
  • משיבים שהיו דמוקרטיים סמכותניים לאומיים נוטים לראות ב
    • ענת קם בוגדת (קורלציה שלילית של 0.58)
    • אורי בלאו בוגד (קורלציה שלילית של 0.66)
    • ביאיר רווה גיבור (קורלציה חיובית של 0.52)
    • צדק בצו איסור הפירסום (קורלציה שלילית של 0.31)
    • ושאסור היה על הבלוגרים להפר את צו הפירסום (קורלציה שלילית של 0.62)

טוב, התוצאות די מדברות בעד עצמן.

אתם גם מוזמנים לטייל בתרשים בעצמכם ולעבור על הקורלציות הנוספות שבין המשתנים (לחצו על התמונה להגדלתה)

anat_kam

שאלה 2: האם יש קשר בין מפלגה והשקפת העולם?

תשובה:

כדי לענות על השאלה כאן יש כמה דרכים להציג את הנתונים. הלכתי על דרך שתכיל פחות מידע (יחסית), אבל תאפשר כמה שיותר הבנה מיידית של התוצאות.

לקחתי עבור כל מפלגה את כל משיבי השאלון שבחרו בה, ולקחתי עבורם את הממוצע שלהם בכל אחד משלושת הממדים של עמדותיהם הפוליטיות. קיבלנו טבלה שבשורות שלה יש את המפלגה ובעמודות יש את שלושת הממדים של העמדות הפוליטיות. בתוך הטבלה יש את הרמה הממוצעות של הנשאלים.

כך לדוגמא אפשר לראות שמצבעי בל"ד הם דמוקרטיים ליברליים אוניברסליים ולאומיים. ומצביעי האיחוד הלאומי וישראל ביתנו הם בעיקר דמוקרטית סמכותנית לאומית.

לתרשים הזה יש שתי מגבלות רציניות: 1) אי אפשר לראות את פיזור התשובות של הנבדקים כאן. 2) אי אפשר לראות כמה נבדקים היו לכל מפלגה.

את המגבלה השניה פתרתי על ידי שאני מוסיף עוד תרשים עמודות שמראה כמה נבדקים היו לנו מכל מפלגה. את המגבלה הראשונה אני משאיר כפי שאי, כי כדי לפתור אותה אני אצטרך להציג פה תרשימי קופסא וזה יוצא מאד "מלוכלך" להסתכל על זה, אז נוותר לעת עתה…

והנה התרשימים:

anat kam - google spraedsheet analysis - 2

(הסבר כיצד יצרתי את תרשים הטבלאת בלון נתתי בזמנו כאן)

anat kam - google spraedsheet analysis - 3

5 תגובות בנושא “ענת קם – הקשר בין עמדות פוליטיות לדעות על הפרשה

  1. אסתי

    לפני כל דבר – יופי של סדר עניינים עשית כאן. מאיר עיניים ומפזר ערפל קרב. יופי יופי.
    וחוץ מזה הרעיון לבדוק עמדות פוליטיות בהתאמה לתגובות לפרשה הוא נכון אבל ברור שהתוצאות תצאנה צפויות מראש.
    וכמה עצוב שאכן הן צפויות לגמרי.

  2. עפרי רביב

    באמת אחלה סקר ואחלה ניתוח. הייתי שמח לראות עדכון של התוצאות עוד כמה ימים, כאשר אולי יהיו יותר מ-15 תשובות של מצביעי ימין.

    אסתי – למה זה עצוב? כיוון שיש כאן סיבתיות, אני דווקא לא חושב שזה עצוב. הסיפור די פשוט: קם ביצעה עברה על פי הניסוח היבש של החוק. מי שמאמין שהפעולה של נווה מוצדקת, מבחינתו כאן נגמר הסיפור – היא בוגדת וצריכה לעמוד לדין. מי שמאמין שהפעולה של נווה לא מוצדקת ואולי אף בעצמה פשע, מאמין שצריך לחרוג מהניסוח היבש של החוק לגבי קם כיוון שמדובר ב whistle blower – כיוון שכוונתה של קם הייתה לחשוף את הפשע ולחזק את מדינת ישראל (בעיקר מוסרית) ולא לפגוע בבטחון המדינה, צריך להתייחס ביתר סלחנות לפעולתה.

    אני חושב שיהיה יותר מעניין (וגם עצוב) לראות איך שאלות שהן "אוביקטיביות לכאורה" היו מושפעות מעמדות מוסריות של האדם. למשל, אם הייתה בסקר שאלה "באיזו מידה לדעתך פגע הפרסום בבטחון המדינה?" היינו רואים קורלציה בין לאומיות לבין הערכה גבוהה של הנזק ובין אוניברסליות להערכה נמוכה. הסיבה שזה עצוב היא שזה מעיד שאנשים מתאימים את האופן שבו הם תופסים "עובדות לכאורה" לתפיסת עולמם המוסרית ולא להפך. יש כמה מחקרים בנושא, אבל נראה לי שזה כבר דיון שצריך להמשיך בבלוג של טל ירון…

  3. פינגבאק: מבט פילוסופי » Blog Archive » פרשת נווה-קם – דעת הקהל והבנת הקהל

  4. פינגבאק: מבט פילוסופי » Blog Archive » פרשת קם-נווה וכוח הציבור

  5. פינגבאק: חורימבה לשבת: השבוע בפייסבוק █ █ █ █ █ █ !! | חורים ברשת

השאר תגובה