טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"

פתחתי במקרה את ווינט ונתקלתי במאמרו של ד"ר איתי גל בשם "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד". תקציר המאמר הוא "כדאי להחשיך את חדר השינה: מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בקרב נשים שבחדר השינה שלהן דלקו מנורות או חדר מקור אור אחר בשעות הלילה" קישור לכתבה.

הבעיה בכתבה הזו הוא שהיא מציגה דיווח שגוי של המאמר המקורי ומציגה פרשנות אשר עלולה להטעות את הציבור לגבי משמעויות המחקר. הכתבה התפרסמה (ככל הנראה, היות ואין קישור בכתבה למאמר המקורי) על סמך המאמר "Does the Modern Urbanized Sleeping Habitat Pose a Breast Cancer Risk?", שהוא מאמר שעושה רושם טוב בהחלט.
בכתבה בווינט נכתב:

"הממצאים הראו כי ככל שהאור בחדר השינה היה חזק יותר, כך הסבירות לחלות בסרטן השד עלה. נשים שהיו חשופות לכמות התאורה הגבוהה ביותר במשך הלילה, בין אם הגיעה ממנורת לילה או תאורת רחוב בשל תריס פתוח, היו בסיכון גבוה ב-40% ללקות בסרטן שד, בהשוואה לנשים שישנו בחושך מוחלט. "

בעיות בכתבה

  1. במאמר המקורי כתוב במפורש (עמוד 2 במאמר):

no clear association between bedroom-light intensity and BC was found (OR = 1.4, 95% CI = 0.8–2.6).

כלומר, התוצאה במאמר (של עליית סיכון של 40%) בכלל לא יצאה מובהקת! או בתירגום לעברית: יכול להיות באותה המידה שאור בחדר השינה לא משפיע, או אפילו מגן מפני סרטן השד (לא נראה לי, אבל מהתוצאות זו הייתה יכולה להיות מסקנה שקולה היות וההפרשות של ערך OR קטן מ-1 נמצא בתוך הרווח סמך).

2. מצד שני, כן נכתב בהמשך המאמר כיצד נעשה שימוש במודל מורכב יותר (של רגרסיה לוגיסטית) ושם התקבל שיש קשר מובהק (של OR = 1.278 עבור אוכלוסיה יהודית, בין תאורה בחדר השינה לסרטן). אבל לכך יש שני סייגים:

2.1. גם אילו תוצאות המחקר היו נכונות (דהיינו משקפות את המציאות האמיתית מעבר לקבוצת המחקר, שזה תמיד בעיה במקרה של מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי מסוג זה, בגלל הקושי בבחירת קבוצת הביקורת) אבל משם לטעון שהסיכון "גבוה ב- 40%" זה לא נכון בעליל גם לכתוב שהסיכון גבוה ב- 27.8% לא יהיה נכון – כיוון שזו לא סוג של טענה שניתן לבצע בסוג של מחקר כזה. הסיבה לכך היא משום שה- OR (מה שנמדד במחקר זה) הוא רק חסם עליון של ה-RR (שהוא המדד שמאפשר לטעון טענה כמו "סיכון גבוה ב- X אחוזים").

2.2. לבסוף (ולא פחות חשוב), המחקר שבוצע הוא מחקר מקרה-ביקורת, מה שאומר שהוא לא מאפשר בהכרח לטעון לקשר סיבתי (לדוגמא, בגלל האפשרות שיש גורמים מתערבים שלא התייחסו אליהם בניתוח הסטטיסטי). זה אומר שהמחקר יודע לגלות קורלציה אבל לא לקבוע סיבתיות. ולכן ניתן לומר שיש קשר מובהק בין שני הדברים, אבל לא בהכרח קשר סיבתי. מכאן שלטעון ש"כדאי להחשיך את חדר השינה" (כפי שנכתבת בכותרת הכתבה), זו טענה שכותבי המאמר המדעי המקורי לא יכלו להתחייב לו על בסיס המחקר שהם ביצעו. מקסימום, המחקר שלהם נותן עדות לקשר סיבתי אפשרי, מה שידרוש בדיקות המשך נוספות.

זו לפחות דוגמא מעניינת למרצים בסטטיסטיקה המלמדים על הקשר בין OR ל- RR, ובין תוצאות מובהקות ללא מובהקות.

12 תגובות בנושא “טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"

  1. חנן כהן

    ד"ר איתי גל לא קרא את המחקר אלא את ההודעה לעיתונות שיצאה מאוניברסיטת חיפה.

    http://wordpress.haifa.ac.il/?p=3183

    ככל שעוצמת התאורה בחדר השינה גוברת, כך גובר גם הסיכוי לסרטן השד אצל נשים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Chronobiology International. מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים שנערכו באוניברסיטה ומצאו פעם אחר פעם קשר בין חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה וסרטן שד או סרטן של הבלוטה הערמונית.

  2. משה

    אני לא יודע אם כותב הכתבה קרא רק את ההוצאה לעיתונות שאכן טועה ומטעה, הוא כותב שם לפחות דבר אחד ששמתי לב שלא מופיע בהודעה לעיתונות, שנשים שהיו חשופות לתאורה הגבוהה ביותר היו בסיכון של 40 אחוז יותר, כלומר הוא כותב נתון שלא קיים בהודעה לעיתונות.

    אני אומר שאם כבר אתה טורח לקרוא את המאמר, תקרא אותו כמו שצריך, אחרת האשמה היתה באמת רק על ההודעה לעיתונות

  3. אבישי עברי

    The novelty of the present research lies in the fact that
    to the best of our knowledge, this is the first large-scale
    case-control study of the general population that has
    identified a significant positive association between
    bedroom light (“sleeping habitat”) and ambient nighttime light (light pollution) levels with BC risk, providing
    evidence that the relative risk of BC appears to increase
    in more illuminated sleeping environments. Our main
    conclusion is that not only should LAN in the working
    environment be considered a potential BC risk factor,
    as noted in shiftworker studies (Hansen, 2001), but also
    the modern human “sleeping habitat” with high LAN
    levels

  4. אורן

    ספציפית לכתבה – אכן נראה שיש טעות והטעייה. בגדול – הנושא הזה פתוח לדיונים כבר זמן רב; במחקרים שנעשו התגלה כי אנשים שחיים ליד מוקדי תאורה גדולים (כמו איצטדיונים, למשל) לוקים בשכיחות גבוהה יותר בסרטן. החוקרים טענו שיש קשר בין רמת החשיפה (עוצמת התאורה) לתפוצת המחלה, קרי: אתה גר קרוב יותר – אתה בסיכון גבוה יותר.
    בכל מקרה, בגוגל אחד מצאתי גם עוד כמה מחקרים שטוענים שהיחשפות לאור בשינה יכולה לרפא סרטן שד. כנראה שכרגיל, יהיו פה הרבה תשובות..

  5. עירא

    אני כבר לא זוכר אם קראתי או שמעתי ראיון רדיו עם החוקר החיפאי שבודק את הענין, ושם נאמר שמצד אחד לא ברור הקשר (הניחוש הוא שהאור משפיע על רמות המלטונין ולכן מעלה את הסיכוי לסרטן), מצד שני עד שיבינו את הקשר בוודאות, בודקים גם ספציפית אלו טווחי תדרי אור משפיעים על רמות המלטונין בזמן השינה יותר לרעה מאחרים, וכבר יש מסקנות שאור רחב ספקטרום (מנורות להט) עדיף לנו מאור "קר" של ספקטרום צר, כמו LED או PL. לא ממש מפתיע אותי האמת.

    מה שלא יהיה, נאס"א החליטו לא לקחת צ'אנסים וקבעו סף לומנים חדש, נמוך יותר מנמוך, לתנאי השינה של אסטרונאוטים, ליתר בטחון. את זה לצערי שמעתי באיזה פודקאסט אבל לא מצאתי סימוכין.

    בינתיים אפשר לגגל circadian rhythm and cancer ולמצוא לא מעט חומר, אני מאמין שעוד נגלה שם משהו זניח. לא משהו שמשמעותו היא שאסור להשאיר לילדים אור לילה בחדר. זה יהיה דבילי.

  6. פינגבאק: "אסור לשתות חלב, זה רעיל!!", רגע – מה?!

  7. פינגבאק: "אסור לשתות חלב, זה רעיל!!", רגע – מה?!

  8. aa

    מרוב שלילה לא רואים את היער. מה כן ניתן לטעון במדע הסטטיסטיקה?
    הרי הכל י ושב על הנחות, והנחות סמויות, וקבצות אינסופיות וכד'..

    1. Tal Galili

      יש כמה תשובות לשאלה הזו.
      התשובה הפשוטה היא שיש היררכיה מחקרית. ומחקרים מהסוג שדווחו בכתבה הזו הן באיכות המחקרית ה(כמעט) נמוכה ביותר, מבחינת היכולת לבצע הסקה סיבתית.
      מחקרים יותר מתאימים הם ניסויים קליניים, שם אפשר לבצע הסקה כזו במקרים רבים.

      התשובה הקשה יותר לעיכול לטענתך היא שאכן – יש לנו גבולות ידיעה חריפים ביותר בתור בני אדם (גבולות אפיסטימיים).
      ואין דרך לגשר עליהן מלבד להניח הרבה הנחות. סטטיסטיקה מנסה להיות מדוייקת לגבי היכולת לדעת איפה אפשר להפסיק להניח הנחות, ולהתחיל לתת לנתונים להשלים את תמונת עולמנו.
      ואפילו שמדובר בגבול דק, הרי שיש לו הצלחה מדהימה במקרים רבים.

      חג פורים שמח,
      טל

השאר תגובה