ארכיון הקטגוריה: אישים

איך להחסיר 173 מ- 342 ("מתמטיקה חדשה" של טום לרר)

כשידידתי היקרה הלת' המליצה לחבריה לראות את הקליפ שהעליתי על טיפוגרפיה, הם אמרו "מה, בלוג על סטטיסטיקה, את צוחקת עלינו ?". והיא ענתה "תשמעו אם אצלי, ששבע פלוס שמונה זה חסם בלתי עביר, ואני נהנית מהבלוג – אז זה סימן שיהיה בסדר".
כשהלת' חלקה איתי את החלפת המילים הקטנה הזו הייתי שמח (על המחמאה) ובהלם (מהחסם הבלתי עביר). ולכן, כשירות להלת' ולשאר חמשת קוראי היקרים, אני מצרף אליכם סרטון הדרכה המלמד כיצד להחסיר 173 מ- 342.
לפני שתאמרו "אוייש נו, הוא צוחק עלינו" – אני ארגיע ואומר שאני לא צוחק עליכם, אבל אנחנו הולכים לצחוק ביחד, בזכותו של המתמטיקאי/מוזיקאי/קומיקאי (וכנראה איש די מבריק) טום לרר. תדליקו את הרמקולים (תדאגו לא לשתות בשלוש הדקות הקרובות) ותהנו:
(אגב, לנוחיותכם, מילות השיר מצורפות בסוף הפוסט)

נ.ב: "מתמטיקה חדשה" הייתה שיטת הוראה חדשנית בארה"ב בשנות השישים. ניתן לקרוא על זה עוד כאן. ועל השיר "מתמטיקה חדשה" ניתן לקרוא עוד כאן.
נ.נ.ב: את הקליפ הנ"ל של טום לרר גיליתי בזכותו של יוסי לוי – ועל כך ועל עוד פנינות, אני חב לו תודה. וממליץ לכל אוהב סטטיסטיקה ואקטואליה, לקפוץ ולבקר אצלו בבלוג.
להמשיך לקרוא

כיצד (אי) חשיבה סטטיסטית שולחת אישה לכלא – סיפורה של סאלי קלארק

סיפורה של סאלי קלארק הופיע לאחרונה בהרצאתו המצויינת של פרופסור פיטר דונולי מאוניברסיטת אוקספורד (ההרצאה מופיע בסוף הפוסט). פרופ' דונולי מספר כיצד חוסר הנסיון של אנשים בחשיבה הסתברותית הוביל לכך שאישה חפה מפשע נשלחה לכלא.

לפני שנדבר על סאלי קלארק, בואו נקח דוגמא הסתברותית קטנה.
נניח שיש לנו בדיקה שיכול לאתר מחלה ב- 99% מהנבדקים. ונניח שמישהו שאנו מכירים ניגש לבדיקה, והבדיקה קבעה שאותו אדם נגוע במחלה. מה הסיכוי שהוא חולה? לכאורה התשובה תהיה 99%. אבל זו אינה התשובה הנכונה.

מדוע? כי…
להמשיך לקרוא

פלורנס נייטינגייל – כיצד סטטיסטיקה תיאורית הובילה לבתי חולים נקיים

"כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה, משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו" (פלורנס נייטינגייל)

(רשומה זו ניסמכת על הערך של פלורנס בוויקיפדיה. וגם על הרשומה שהתפרסמה בבלוג המצויין של יוסי לוי.)

בשנת 1820, נולדה פלורנס נייטינגל למשפחת אצולה בריטית. בגיל 20, לאחר מאבק עם הוריה, פנתה ללמוד מקצוע "לא נשי" (לטענת אמה), מתמטיקה, בהדרכתו של המתמטיקאי ג'וזף סילבסטר. בגיל 25 החליטה לעסוק בטיפול בחולים, זאת חרף דעתם השלילית של בני משפחתה על מקצוע האחיות (שבזמנו פנו אליו רק העניות ביותר). קריירת האחות של נייטינגייל החלה ב- 1851 לאחר שקיבלה 4 חודשי הכשרה בגרמניה. ב- 1853, נייטינגייל קיבלה את תפקיד המפקחת במוסד ההבראה ברחוב הארלי שבלונדון.
כעבור שנה, החלה מלחמת קרים. פלורנס התייצבה יחד עם עוד 38 אחיות בזירת המערכה בקונסטנטינופול שבטורקיה. עם הגעתה, גילתה נייטינגייל שהלוחמים הפצועים שרויים בתנאי סניטציה מזעזעים וזיהומים קטלניים שעלו בחייהם של רבים. אחוזי התמותה החלו לרדת רק חצי שנה מאוחר יותר, כאשר הגיע צוות תברואה שהסדיר את הביוב ואיוורר את איזורי החולים.

כדי להראות את חשיבות השמירה על רמת הסניטציה, נייטינגייל אספה בקפדנות נתונים סטטיסטיים אודות שיעורי התמותה בבתי החולים השונים. היא נעזרה בהבנתה המתמטית כדי להראות כיצד שיעור התמותה צנח מיידית עקב הנהגת הסניטציה מ-80% ל-47%, ובמשך הזמן הלך וירד עד לשיעור של 2.2% בלבד.
כאשר חזרה ללונדון עם סיום מלחמת קרים, ב-1856, המשיכה לאסוף נתונים על שיעורי התמותה בבתי החולים הצבאיים, כדי לקדם את שיטות ניהול בתי החולים שפיתחה. מאמציה נשאו פרי, ובהוראת המלכה ויקטוריה הוצאו המלצותיה לפועל וב-1857 הייתה לאשה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית המלכותית בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית. ובהמשך אף הוענקו לה שני תארי אצולה. פלורנס נפטרה בשנת 1910 בגיל 90.