ארכיון הקטגוריה: אפידמיולוגיה

התועלת של תרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד שנה לאחר תחילת הטיפול

הפוסט הבא הוא הודעה לעיתונות על מאמר שפורסם לאחרונה ובו אני כותב שני. אני מאד גאה במאמר הזה ושמח לשתף את ההודעה לעיתונות (הכתובה בשפה נגישה לקהל הרחב), כמו גם את הקישור למאמר האקדמי המלא (הגישה למאמר המלא היא בחינם, תודות לתמיכתו של המנחה שלי לדוקטורט פרופ' יואב בנימיני)

Diminishing benefit of smoking cessation medications during the first year: a meta-analysis of randomized controlled trials

בישראל הטיפולים התרופתיים הקיימים נמצאים בסל התרופות וניתנים למעוניינים להפסיק לעשן

ד"ר לאה רוזן, ראש צוות המחקר: מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות לעישון היא התרופה הטובה ביותר; יש צורך דחוף בקידום יוזמות למניעת התחלת עישון בקרב בני נוער וצעירים

המחקר התפרסם ב (28.1.18) בכתב העת Addiction

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מצאו כי תועלתן של התרופות הנפוצות לגמילה מעישון הולכת ויורדת במהלך השנה הראשונה לאחר תחילת הטיפול.

במחקר השתתפו: פרופ' לורנס פרידמן ממכון גרטנר והחוג לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, ד"ר טל גלילי מהפקולטה למדעים מדויקים, וכן ד"ר ג'פרי קוט וד"ר מארק גודמן, בוגרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מתפרסם היום (29.1.18 ) בכתב העת Addiction.

להמשיך לקרוא

ויטמין D – כנראה מומלץ לנשים בהריון (בשביל גודל הולד), ילדים (נגד עששת) ואולי לבני 65 והילך (נגד שברים)

הסתייגות חשובה היא שאני לא רופא. אין לי את הסמכות המקצועית או המשפטית להמליץ לכם מה לעשות עם הבריאות שלכם. אני מביא לכם פרשנות של מאמר לפי הבנתי, אתם אחראיים לבדוק את זה הלאה עם רופא המשפחה שלכם ולהחליט כיצד זה רלוונטי עבורכם.

לבקשתו של אחי הסתכלתי על מטא-אנליזה (מאמר שסוקר הרבה מחקרים על נושא מסויים), בנושא של התועלת בלקיחת ויטמין D לשלל דברים (החל מאלצהיימר, סרטן, שברים, ועד משקל בלידה של תינוקות). הנה קישור למחקר המדובר:
Vitamin D and multiple health outcomes: umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational studies and randomised trials

המטא-אנליזה סקרה 137 מחלות/תוצאות. היא בדקה גם מחקרים תצפיתיים וגם מחקרים קליניים (כאלו עם הקצאה אקראית של נבדקים לטיפול ובקרה, סמיות, וכדומה). מסקנת המחקר היא שלקיחת תיסוף ויטמין D עוזר ב:

  • משקל התינוק בלידה (כך שכדאי לאימהות לקחת ויטמין D). מבוסס על המטא-אנליזה שפורסמה כאן.
  • הגנה על שיניים מחורים עבור ילדים (כך שכדאי לילדים לקחת ויטמין D. חיפשתי האם גם למבוגרים, ולא מצאתי כזו טענה) – מבוסס על המטא-אנליזה מהמאמר הזה. הבעיה העיקרית שהמאמר הזה גילה הוא שיש עדויות להטיית פירסום במחקרים שפורסמו, אז יש עדות שזה כנראה עוזר, אבל לא בטוח כפי שהיינו רוצים.
  • יש עדות גבולית לערך של ויטמין D להגנה משברים לא-חוליתיים. על סמך המטא-מחקר שכאן. (זה זה מומלץ לאנשים בני 65 ומעלה)
  • שיפור בהורמון מסויים עבור חולי כליות כרוניים (שאני מקווה שאינכם נימנים עליהם)
  • יש גם מספר רב של תחומים שבהם היו תוצאות חיוביות במחקרים תצפיתיים אבל עוד לא בוצעו ניסויים קליניים. זה המקרה עבור – מחלות אוטואימיוניות, סרטן, מחלות קוגניטיביות, ומחלקות מדבקות. לכן עבורם יש חשד שהתוסף עוזר – אבל אין עדות מבוססת מספיק בשביל לדעת.

צריך להעמיק יותר במחקרים כדי להבין מהם הרמות הרצויות, מי היו אוכלוסיות היעד של המחקרים ועד כמה הם רלוונטיים לישראל (לדוגמא, בהשפעה של השמש הישראלית על הנושא). בקיצור, יש עוד מה לדעת. אבל הכיוון שציינתי הוא זה שכנראה יש בו יותר טעם.

למי שמבין, הנה קישור לתרשימי היער של המחקרים התצפיתיים, ולתרשימי היער של המחקרים הקליניים. מדהים היה לראות עד כמה מחקרים קליניים כשלו בלהראות אפקטים בהרבה מקרים (רק 3 מחקרים מתוך 23 מחקרים!) לעומת במחקרים התצפיתיים ה"פחות אמינים" (כמעט כולם הראו אפקט).

 

כיצד לחרבן? בכיפוף בירכיים לכיוון הבטן (או: ההשפעה של צורת הישיבה על איכות היציאות בשירותים)

תמצות הכתבה (אמ;לק): ישיבה על האסלה לצורך עשיית צרכים ("חירבון") היא יעילה יותר כאשר משלבים בה כיפוף של הבירכיים לכיוון הבטן (סקוואט). אפשר להשיג זאת דרך הנחת הרגליים על שרפרף קטן (רכישת שרפרף ייעודי), או מנח "גמיש" על האסלה. אם עד היום לא עשיתם זאת (כמוני) – כדאי שתדעו על הנושא…

לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.

זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:

בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.

יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)

להמשיך לקרוא

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא

האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).

מספר ההרוגים הפלסטינים מבין המעורבים והבלתי מוערבים

(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא

הומאופתיה לא עובדת – תרשים זרימה של טיעונים נפוצים

הומאופתיה היא קישקוש. היא לא עובדת, היא לא "בערך" עובדת, היא גם לא עובדת "לפעמים". היא פשוט לא עושה שום דבר מעבר למקריות ולאפקט הפלאסבו (לפי מכלול מאד מאסיבי של ראיות אשר הגיעו ממחקרים מדעיים מאד מושקעיים, יותר ממה שלדעתי הגיע לתחום הפסאבדו-רפואי הזה).

אם אתם קוראים קבועים של הבלוג הזה, רוב הסיכויים שאתם מסכימים עם מה שכתבתי. עם זאת, סביר להניח שחלק מחבריכם לא מסכימים איתכם. במקרה כזה, יש סידרה של טיעוני נגד (יותר מידי) נפוצים אשר אתם צפויים להיתקל בהם, באם תאמרו לחבריכם את דעתכם על הומאופתיה.

כדי לחסוך לכם (ולי) זמן, גלעד דיאמנט עשה את מלאכת הקודש (או הדבר הכי קרוב לזה, עבור אתאיסט גמור), של לרכז את סידרת הטיעונים בעד (ואז נגד) האפקטיביות (כביכול) של הומאופתיה. אתם מוזמנים להפיץ את התרשים בפייסבוק, בבלוג שלכם, באימייל, לחברים, או לתלות עותק מודפס בחדר הישיבות של המשרד. אני לא חושב שזה ישנה את דעתם של מאמינים כבדים, אבל זה עשוי "לחסן" מוחות צעירים מהפיתוי של אמונות שווא. הנה התרשים (ניתן ללחוץ עליו לגירסה מוגדלת)

homeopathy_is_bullshit

התרשים הופיע במקור בבלוג "חשיבה חדה" בפוסט על הומאופתיה אשר כולל הרבה קישורים וסרטונים שימושיים. הנה רק אחד מאותם סרטונים חביבים (3 דקות על מה זה הומאופתיה, וכיצד מבצעים ניסויים אשר בוחנים את ההומאופתיה):

להמשיך לקרוא

רגישות, סגוליות וערכי ניבוי – למה כדאי שכולכם תדעו את זה (וגם איך מחשבים)

למה כדאי שכולכם תרפרפו על המאמר שכתבתי? (כלומר – למה כדאי שתפיצו את המאמר הזה לחבריכם)
כי כל פעם שאתם ניגשים לבדיקה רפואית שמחליטה האם אתם "בריאים" או "חולים" – כדאי שתדעו לשאול מהו הערך המנבא החיובי ומהו הערך המנבא השלילי. מדוע? כדי שתבינו, בהינתן שהובחנתם כבריאים/חולים – מה הסיכוי שההבחנה שקיבלתם באמת מתארת את המציאות.
ביום שבו תצטרכו להבין את זה (וזה יגיע), כדאי שתזכרו את המאמר הזה – ותקראו אותו טוב (בניגוד לריפרוף הראשוני שבו אתם בטח תקראו אותו כעת).

בפוסט שלפניכם אני מתחיל מלהסביר (לאט לאט) מה זה "רגישות", "סגוליות" ואז עובר להסביר מה זה "ערך מנבא חיובי ושלילי". אני מראה כיצד השתמשתי בכל המונחים הללו כדי לחלץ את התשובה לשאלה: "בהינתן שאישה עברה ממוגרפיה והובחנה כחולת סרטן השד – מהי ההסתברות שבאמת יש לה סרטן השד?" (התשובה מופיעה בסוף הפוסט)

ונתחיל….

להמשיך לקרוא

למה הסטטיסטיקאי חצה את הכביש? כדי להפגין בשישי הקרוב נגד הומיאופטיה במערכת הבריאות!

Credit: xkcd (Dilution)

אם יש לכם רגע להתרחק מהאירועים (הכנראה היסטוריים) שמתרחשים ברגעים אלו במצרים, אז אתם מוזמנים להגיע ביום שישי הקרוב (4.2.11) בשעה 10:23 ולהפגין כנגד הומיאופטיה, בניצוחה של קהילת הספקנים בישראל (לחצו כאן לפרטים מלאים על ההפגנה).

שמעתי על ההפגנה דרך הקריאה לדגל בבלוגו של יוסי לוי. אני ממליץ לכם לקרוא את מה שיש ליוסי לומר על הומיאופטיה, אך לשירותכם אתמצת חלק מהעיקר בציטוט הבא:

חולים שפונים לטיפול הומיאופתי דוחים בכך טיפול רפואי מבוסס או מועיל, או אפילו מוותרים עליו. […]

צריך לעשות משהו, ואני וחבריי לקהילה הספקנית נעשה משהו.

אנו נצא למחות נגד הלגיטימציה שנותנות קופות החולים ורשתות הפארם לטיפולים ההומאופתיים חסרי הערך, ונקרא לציבור הרחב לבחון בשיקול דעת את התועלת והנזק הפוטנציאליים הטמונים בטיפול הומיאופתי לפני ההחלטה לפנות לטיפול כזה.

לא נהיה לבד. יחד עימנו ימחו אלפי אנשים בעשרות מדינות, במסגרת אירוע 10:23, אירוע מחאה גלובלי נגד ההומיאופתיה ונזקיה. אני גאה להיות חלק מהמחאה הזו. אשמח אם תצטרפו אליי,ביום שישי הקרוב, ה-4.2.2011, בשעה 10:23, בכיכר דיזנגוף בתל-אביב.

בשבילי, התגלית שישנם "ספקנים" שכמותי בישראל היא מרתקת, אז בהחלט ייתכן שאקפוץ לבקר שם. מה איתכם?

טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"

פתחתי במקרה את ווינט ונתקלתי במאמרו של ד"ר איתי גל בשם "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד". תקציר המאמר הוא "כדאי להחשיך את חדר השינה: מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בקרב נשים שבחדר השינה שלהן דלקו מנורות או חדר מקור אור אחר בשעות הלילה" קישור לכתבה.

הבעיה בכתבה הזו הוא שהיא מציגה דיווח שגוי של המאמר המקורי ומציגה פרשנות אשר עלולה להטעות את הציבור לגבי משמעויות המחקר. הכתבה התפרסמה (ככל הנראה, היות ואין קישור בכתבה למאמר המקורי) על סמך המאמר "Does the Modern Urbanized Sleeping Habitat Pose a Breast Cancer Risk?", שהוא מאמר שעושה רושם טוב בהחלט.
בכתבה בווינט נכתב:

"הממצאים הראו כי ככל שהאור בחדר השינה היה חזק יותר, כך הסבירות לחלות בסרטן השד עלה. נשים שהיו חשופות לכמות התאורה הגבוהה ביותר במשך הלילה, בין אם הגיעה ממנורת לילה או תאורת רחוב בשל תריס פתוח, היו בסיכון גבוה ב-40% ללקות בסרטן שד, בהשוואה לנשים שישנו בחושך מוחלט. "

בעיות בכתבה

  1. במאמר המקורי כתוב במפורש (עמוד 2 במאמר):

no clear association between bedroom-light intensity and BC was found (OR = 1.4, 95% CI = 0.8–2.6).

כלומר, התוצאה במאמר (של עליית סיכון של 40%) בכלל לא יצאה מובהקת! או בתירגום לעברית: יכול להיות באותה המידה שאור בחדר השינה לא משפיע, או אפילו מגן מפני סרטן השד (לא נראה לי, אבל מהתוצאות זו הייתה יכולה להיות מסקנה שקולה היות וההפרשות של ערך OR קטן מ-1 נמצא בתוך הרווח סמך).

2. מצד שני, כן נכתב בהמשך המאמר כיצד נעשה שימוש במודל מורכב יותר (של רגרסיה לוגיסטית) ושם התקבל שיש קשר מובהק (של OR = 1.278 עבור אוכלוסיה יהודית, בין תאורה בחדר השינה לסרטן). אבל לכך יש שני סייגים:

2.1. גם אילו תוצאות המחקר היו נכונות (דהיינו משקפות את המציאות האמיתית מעבר לקבוצת המחקר, שזה תמיד בעיה במקרה של מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי מסוג זה, בגלל הקושי בבחירת קבוצת הביקורת) אבל משם לטעון שהסיכון "גבוה ב- 40%" זה לא נכון בעליל גם לכתוב שהסיכון גבוה ב- 27.8% לא יהיה נכון – כיוון שזו לא סוג של טענה שניתן לבצע בסוג של מחקר כזה. הסיבה לכך היא משום שה- OR (מה שנמדד במחקר זה) הוא רק חסם עליון של ה-RR (שהוא המדד שמאפשר לטעון טענה כמו "סיכון גבוה ב- X אחוזים").

2.2. לבסוף (ולא פחות חשוב), המחקר שבוצע הוא מחקר מקרה-ביקורת, מה שאומר שהוא לא מאפשר בהכרח לטעון לקשר סיבתי (לדוגמא, בגלל האפשרות שיש גורמים מתערבים שלא התייחסו אליהם בניתוח הסטטיסטי). זה אומר שהמחקר יודע לגלות קורלציה אבל לא לקבוע סיבתיות. ולכן ניתן לומר שיש קשר מובהק בין שני הדברים, אבל לא בהכרח קשר סיבתי. מכאן שלטעון ש"כדאי להחשיך את חדר השינה" (כפי שנכתבת בכותרת הכתבה), זו טענה שכותבי המאמר המדעי המקורי לא יכלו להתחייב לו על בסיס המחקר שהם ביצעו. מקסימום, המחקר שלהם נותן עדות לקשר סיבתי אפשרי, מה שידרוש בדיקות המשך נוספות.

זו לפחות דוגמא מעניינת למרצים בסטטיסטיקה המלמדים על הקשר בין OR ל- RR, ובין תוצאות מובהקות ללא מובהקות.

איזה ביטוח בריאות כדאי לקנות כשטסים לחו"ל ?

בעוד שבועיים אני טס לארה"ב לכ-5 שבועות.
כחלק מההתארגנות שלי לטיסה, אני צריך לרכוש ביטוח בריאות לחו"ל למקרה ש"יקרה משהו".
אני לא שואל לגבי ביטוח צד ג', ביטוח במקרה של טיול אתגרי, או ביטוח על חפצים.
אני שואל את עצמי, באופן הכי פשוט, על ביטוח למקרה של מחלה או תאונה בטיול פשוט בעיר.
אז איזה ביטוח לרכוש?
חברות האשראי (כידוע) מציאות ביטוח חינם. קופות החולים גם הן מציאות ביטוחים (בתשלום) בהיקפים שונים של כיסוי. וגם סוכנויות הנסיעות מציאות ביטוחים.
אצל מי כדאי לרכוש, ובכמה? כיסוי של חצי מליון שקל או מליון וחצי?

שאלתי את חברי בפייסבוק ואחת התשובות שקיבלתי הייתה:
"בתכלס? מה הסיכוי בעצם שבכלל יקרה לך משהו, שבגללו תצטרך את הביטוח?
הוא לא כזה גבוה כדי שיהיה הבדל משמעותי בין הביטוחים…"

כאן נדלקה לי הנורה שאומרת "שווה לרגע לכתוב פוסט" ומדוע? כיוון שהספרות המחקרית על הפסיכולוגיה של קבלת החלטות היא ענפה. כיוון שהמחקרים מראים שהדרך שבה בני אדם מעריכים הסתברות שמשהו (כמו תאונה) יתרחש, מבוססת על הנחות שלא תמיד מתקיימת (ראו כהנמן וטברסקי שעשו על זה קריירה ואף זכו בנובל).
מה שאני מנסה לומר הוא שזה אחד המקרים בהם אין לי (כאדם שעוסק בסטטיסטיקה – אומנות הסקת המסקנות ממספרים) את הנתונים לדעת מהי ההחלטה שאני צריך לבצע.
מכאן שאני כותב את הפוסט הזה, אם למישהו מכם יש מחשבות או שיקולים מעניינים לחלוק בנושא – אשמח לקרוא אותן בתגובות.

ובשביל שהדיון יהיה יותר פורה, הנה ההרצאה המדהימה של דן גילברט (בטד) על "הציפיות השגויות שלנו"