ארכיון הקטגוריה: אפידמיולוגיה

למה סלט יותר יקר מביג-מק ?

התמונה הבאה היא המחשה (כואבת) של המרחק בין ההמלצות הבריאותיות לבין הסיבסוד הממשלתי של מזון (בארה"ב):
פירמידת מזון ופירמידת סיבסוד ממשלתי למזון

אתגר: מישהו יודע איפה מופיעים הנתונים המקבילים למצב בישראל ? (מידת סיבסוד המזון לעומת ההמלצות הבריאותיות)

הדור הבא של תרופות כנגד זיהומים אלימים (5 דקות של הרצאה)

קארי מוליס, זכה ב- 1990 בפרס נובל בכימיה על המצאת שיטה לשיכפול גדיל של DNA.
לפני שנה חבר שלו נפטר מזיהום של בקטריה אלימה. כנראה שהאובדן הוביל אותו למצוא עניין רב בנושא של אימונולוגיה, ותוך כדי ההתעניינות הוא גילה משהו די מדהים. הוא גילה שישנה מולקולה שברגע שמלבישים אותה על משהו (נאמר, בקטריה שאיננו אוהבים), היא אוטומאטית מעוררת תגובה חיסונית לאותו המשהו.
בסרטון, קארי מראה תרשים הישרדות של עכברים אשר קיבלו הרעלת אנטרקס. ואז הראה כמה מהם שרדו לאחר מספר ימים. בין העכברים הייתה קבוצה שלא קיבלה אף טיפול, קבוצה שקיבלה טיפולים מקובלים, וקבוצה שקיבלה את הטיפול שלו.
כל העכברים שקיבלו את הטיפול שלו נשארו בחיים, כל השאר – מתו!

אנחנו צועדים לקראת מגיפה ניורולוגית בעשורים הקרובים

בזכות השיפור ברפואה יותר ויותר אנשים זקנים נשארים בחיים. מצד אחד זה נהדר (אנחנו נקבל לראות את הורינו לעוד שנים). אך מצד שני, זה אומר שיותר אנשים חיים "יזכו" לחלות במחלות ניורולוגיות. בסרטון הבא (פחות מ- 4 דקות) מוצגות סטטיסטיקות המראות איך עד שנת 2050 אנחנו בדרך למגפה חסרת תקדים של מחלות ניורלוגיות:

העולם בוער – שרה מקלאקלן בקליפ אינפוגרפיקה על פערי הכנסה

שרה מקלקלן היא זמרת נהדרת. ושרה שיר נוגע ללב בשם "העולם עולה באש". מסתבר שקליפי מוזיקה עולים לרוב 150,000$ כדי להפיק. ואת הקליפ שלפנינו הפיקו ב- 15$. על גבי הקליפ, מלבישים אינספור סטטיסטיקות ופריטי מידע על מה ניתן היה לעשות, בעולם השלישי, עם הכסף שעולה להפיק קליפ מוזיקה.
חוות דעת על הקליפ:
1) השיר מצויין (אני בעד שרה, היא מצויינת).
2) המידע מוחלף מהר מידי. אפשר להספיק לקרוא, אבל אין זמן לעכל (דחסו הרבה לקליפ של 4:23 דקות).
3) המציאות שהקליפ מציג איננה קלה ראו הוזהרתם.
4) (אני ארשה לעצמי להיות קטנוני לרגע: אבל לעשות קליפ עם כזו כמות של אינפוגרפיקה ועריכה, זה לא ב- 15$…)
ועם הסייגים הללו, אני מעביר אותכם בשמחה לשרה: (מילות השיר בהמשך הפוסט)


להמשיך לקרוא

רוצה לשמור את המידע הרפואי שלך על האינטרנט ? (כי החל מאתמול, זה אפשרי)

"בקרוב נוכל לשמור את המידע הרפואי שלנו על הרשת"… בקרוב?! מסתבר שמייקרוסופט מאפשרת לנו את זה החל מאתמול .

TechCrunch גילתה לנו אתמול (לינק לכתבה) על ההשקה של HealthVault, שירות בשלב בטא ממעבדות מייקרוסופט, אשר מאפשר לנו לתעד את המידע הרפואי שלנו על גבי הרשת.

בהשקה זו, מייקרוסופט הצליחה להקדים את גוגל (שמפתחת בימינו מוצר מקביל משלה בשם Google Health).

אישית, המאבק בין גוגל למייקרוסופט לא מעניין אותי בסיפור הזה. מה שמעניין הוא שניראה שאנחנו (כחברה/תרבות) התקרבנו צעד אחד נוסף לחבר בין טכנולוגיות מידע לבין הבריאות שלנו.

הצעד הבא, כנראה יכלול העלאה וחיפוש פתרון אחר אינספור סוגיות של הבטחת מידע, פחד הציבור מפני דליפת המידע הרפואי האישי שלו וכן הלאה. בהתחשב בדרך שבה רובנו מרשים לעצמנו למסור פרטים עלינו לגוגל (בוריס בדיוק העלה פוסט מעניין בנושא), סביר לצפות שהציבור ירשה לחברות ענק גם לקבל מידע על הפרטים הרפואיים שלו.

הצעד הבא יהיה שכל מיני אנשים ירוויחו הרבה כסף ויעשו לעצמם קריירה (אני בעיקר חושב על ביו-סטטיסטיקאים, אפידמיולוגים, אנשי כריית מידע, מדעי המחשב וכו'). הצעד הזה יכלול שמישהו יכין אפליקציה שתחבר בין המידע הזה לבין פייס-בוק (זה נישמע כמו בדיחה, אבל אני כנראה שלא צוחק).

עוד צעד מעניין שיקרה יהיה השלב שבו מיפוי הגנום שלנו יעלה פחות מאלף דולר (היעד של ארה"ב לזה הוא לקראת שנת 2015).

ואחרי זה… כיצד יראה עולם שבו לאנשי מקצוע יש מידע על המחלות שלנו בשילוב עם המייק-אפ הגנטי שלנו ?

בחיי שאני לא יודע. יהיו הרבה סוגיות של פרטיות, וכיצד להגן על עצמנו מכוח תאגידי עלינו שילך ויגדל (מישהו אמר סייבר-פאנק ?). ובמקביל, עולם חדש שבונוכל ללמוד אינספור דברים על מה עושה אותנו חולים ובריאים.

במחשבה על כל זה, עוברת בי צמרמורת של פחד מהול בתקווה, לפנינו "עולם חדש אמיץ" בהחלט…

עידכון: והנה אני מגלה עכשיו שהידען היקר, העלה כתבה (ראו כאן) על תוכנת ניהול רשומות רפואיות (כולל תמונות של הדמייה תלת ממדית של האדם), בשם  ASME  (Anatomic and Symbolic Mapper Engine). זאת מבית היוצר של IBM. כמו בסיפור של רשתות חברתיות, מעניין מי ישתלט על העוגה קודם…

שעונים סטטיסטיים בחצי מחיר (ולקינוח, תורת היחסות ב- 5 דקות)

בפוסט מוקדם יותר, עסקנו בממדי מרחב והיום נעבור לממד הזמן. למה – בזכות אתר איכותי שמוכר (בחינם) שעונים סטטיסטיים.

אתרו של פו-דווידל מייצר שעוני פלאש שניתן לשלב באתרי אינטרנט בחינם.
יש שם שעונים פשוטים ונעימים.

אבל אותי עניינו הרבה יותר השעונים הסטטיסטיים שבאתר. לדוגמא שעון שמריץ נתונים על ה"אקולוגיה" של לכדור הארץ. נתונים כגון: מספר האנשים החיים בעולם (6,619,894,652 איש, ברגע זה), כמה מהם סובלים מתת תזונה (37,155,757 איש ברגע זה), מהי הטמפרטורה הגלובלית, כמה נפט שואבים וכמה עוד נישאר, קצב יצור הזבל לעומת קצב המיחזור (תנחשו מי רץ יותר מהר…) ועוד.להנאתכם, אני מצרף כאן את השעון:

Poodwaddle.com
באתר ישנם שעונים נוספים, כמו שעון נתוני תמותה:
שעון סטטיסטי (אשר ניתן לצפות בו, ובשעונים נוספים, בשידור חי כאן)השעונים הסטטיסטיים הקסימו אותי, משום שהם מדגימים כיצד אנימציה של נתונים, מספקת יותר מאשר מידע על קצב הנתונים (מה שאפשר היה להציג פשוט עם עוד מספר שמייצג את הקצב). מה שאנימציית נתונים יכולה להציע, היא לתת לנו תחושה של קצב בנתונים.

לדוגמא, התחושה של הבדלי הקצב בין יצירת זבל למול קצב מחזור הזבל (בארה"ב), מועברות בצורה הרבה יותר חוויתית דרך השעון הסטטיסטי, מאשר היה קורא אילו היו מציעים שני מספרים שמייצגים קצב.

ובמעבר חד, קצת השכלה כללית: מאיינשטיין. בשנת 2005, פרס פירלי (אשר מקיים תחרויות להנגשת מושגים מדעיים להדיוטות כמונו), העלה את "אתגר היחסות" שבו הוא ביקש להסביר את תורת היחסות ב (סדר גודל של) 5 דקות. הזוכה היה:"ההרפתקה היחסית של איינשטיין" (ולמי שעוד לא ראה, אני ממליץ בחום. והלוואי ומישהו היה מתרגם את זה לעברית, עבור הילדים שעוד לא דוברי אנגלית מבינינו).
ההרפתקה היחסית של אל

(נ.ב: רוצים עוד נתונים ואנימציה – אז אתם תהנו לראות קליפים של אינפוגרפיקה)

ילדים שנולדו בקיץ- יש להם סיכוי יותר גדול בכ-25% לפתח קוצר ראייה

הכותב "אוניברסיטת תל אביב" העלה כתבה מעניינת לאתר הידען. אשר עוררה בי רצון להפעיל קריאה ביקורתית. ולזה מיועדת רשומה זו.

(אני מביא כאן את עיקר דברי הכתבה)
"ילדים שנולדו ביוני ויולי – יש להם סיכוי יותר גדול בכ-25% לפתח קוצר ראייה מעל ל-3 - מאשר לאלה שנולדו בדצמבר או ינואר כך עולה ממחקר משותף לצה"ל ולשלוש אוניברסיטאות.
...
המחקר נעשה על מעל רבע מליון אנשים בצה"ל כשהחוקר המוביל הוא דר' יוסי מנדל ממפקדת קצין רפואה ראשי.
התופעה שנמצאה אינה תלויה בהורוסקופ – הקשר הוא בין מספר שעות האור שהתינוק חשוף אליהן לפי עונת השנה לבין התארכות העין. במחקרי חיות נמצאה עדות למנגנון שקשור בחומר שנקרא מלטונין, המופרש בשעות החשיכה, והמפקח, בין השאר, על גידול העין. כשיש פחות מלטונין עקב שעות היום הארוכות בקיץ, העין ארוכה יותר וכך נעשית קצרת ראיה.
"

אישית, התעניינתי בכתבה היות ואני יליד חודש יוני וגם לובש משקפיים.
אבל אני מספר לכם על הכתבה משום שהצגת המסקנות שלה היא שיטחית – ונראה לי מעניין להבין במה היא שיטחית. הבא נעלה שלוש נקודות בסיסיות שיש לתת להן את הדעת.

להמשיך לקרוא

גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית

פוסט זה נכתב כחלק מהמאמר שכתבתי על חשיבות החשיבה הסטטיסטית. ומתבסס על הרצאתו של הנס רוסלינג בטד 2006 (ההרצאה ניתנת לצפיה בסוף הפוסט הנכוחי).

פרופסור הנס רוסלינג הקדיש כ-20 שנים לחקר הרעב באפריקה ובסביבות 1996 הוא נתבקש להעביר קורס על בריאות גלובלית, במוסד קרוליין שבשבדיה.

לקורס נרשמו סטודנטים מצטיינים ורוסלינג חשש שהסטודנטים כבר יודעים את מה שהוא תיכנן ללמד אותם. לכן, כדי לעמוד על ידיעותיהם של תלמידיו, הכין רוסלינג מבחן מקדים. באחת השאלות הוצגה לתלמידים רשימה של חמישה צמדי מדינות. על התלמידים הוטל לקבוע, בעבור כל צמד, "באיזו מדינה אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר?" (כאשר בכל צמד הייתה מדינה עם בערך פי שתיים תמותת תינוקות מרעותה). הצמדים היו: [סרילנקה__טורכיה], [פולין__דרום-קוריאה], [מלזיה__רוסיה], [פקיסטן__ויאטנם], [תאילנד__דרום-אפריקה]. (התשובות הנכונות בסוף המאמר)
להמשיך לקרוא

האם כעס מפחית לכם את תפקוד הריאה ?

שאלה טובה. נספר על מאמר בנושא ונציג קצת ביקורת.

הפריקונומיסט מדווח על מאמר שפורסם ב "American Psychological Association Journal". ( "Does harboring hostility hurt? "). שחוקר את השאלה האם כעס מפחית את תפקוד הריאות ?

תשובת המאמר: ניראה שכן.

כיצד הם עשו זאת: המחקר לקח 4629 אנשים בריאים, בגילאים 18 עד 30 ממספר מדינות. הנבדקים נשפו לתוך מודד תיפקוד ריאתי ואז ניתבקשו לענות על שאלון עם 50 פריטים של רפלקציה עצמית כגון "אני נוטה להתרגז בקלות".

התוצאות, לאחר התאמה של שלל פרמטרים דמוגרפיים כגון גיל, מצב סוציואקונומי, עישון, אסטמה וכו', הראו שיש מיתאם בין תפקוד ריאתי נמוך לבין מידת התוקפנות שהתבטאה בשאלון – עבור נשים בעלי צבע עור שחור ולבן. ועבור גברים בעלי צבע עור שחור. עבור גברים עם עור לבן – לא ניתגלה מתאם.

כמה ביקורות:

להמשיך לקרוא

כיצד (אי) חשיבה סטטיסטית שולחת אישה לכלא – סיפורה של סאלי קלארק

סיפורה של סאלי קלארק הופיע לאחרונה בהרצאתו המצויינת של פרופסור פיטר דונולי מאוניברסיטת אוקספורד (ההרצאה מופיע בסוף הפוסט). פרופ' דונולי מספר כיצד חוסר הנסיון של אנשים בחשיבה הסתברותית הוביל לכך שאישה חפה מפשע נשלחה לכלא.

לפני שנדבר על סאלי קלארק, בואו נקח דוגמא הסתברותית קטנה.
נניח שיש לנו בדיקה שיכול לאתר מחלה ב- 99% מהנבדקים. ונניח שמישהו שאנו מכירים ניגש לבדיקה, והבדיקה קבעה שאותו אדם נגוע במחלה. מה הסיכוי שהוא חולה? לכאורה התשובה תהיה 99%. אבל זו אינה התשובה הנכונה.

מדוע? כי…
להמשיך לקרוא