ארכיון הקטגוריה: העתיד

מבוא לבלוגוספירה של קהילת ה- R העולמית

בכנס האחרון של useR 2011, אשר התקיים באוניברסיטת ווריק אשר באנגליה, נתתי הרצאה זריזה של כ-5 דקות על הבלוגוספירה של קהילת ה-R העולמית (למי שלא מכיר, הנה הסבר קצר על מה זה R).

לאחרונה פנה אלי קוריאני חביב בשם צ'ל-הי-לי וביקש ממני להקליט את ההרצאה הזו על מנת שהוא יוכל להקרין אותה בכנס R שמתקיים השנה (2011) בדרום קוריאה. החלטתי לעשות זאת, והעליתי את ההרצאה (באורך של כ-7 דקות, באנגלית) לאינטרנט.

ההרצאה עוברת בזריזות על:

  • ההיקף בהתעניינות של הקהילה העולמית בבלוגרים שכותבים על R
  • על מה כותבים בלוגרי R
  • איך לעודד בלוגר שאתה מעריך לכתוב עוד
  • כיצד להתחיל בלוג R בעצמך
  • טיפים על איך לכתוב בלוג כזה
  • עצה אחת על כיצד לפרסם את הבלוג שלך (פשוט להירשם ל- r-bloggers.com)
  • שתי תחזיות קטנות לגבי העתיד של R והבלוגוספירה
תהנו:

(הפוסט הזה גם פורסם באנגלית בבלוג שלי על R)

כיצד כולנו הולכים ללמד את גוגל לקרוא

גוגל הכריזה על רכישת השירות ר-קפצ'ה.

המשמעות של זה היא שגוגל תאסוף מידע שיאפשר לה ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים מתקדמים לזיהוי תווים.

כתבתי על זה עוד בבלוג שלי, אתם מוזמנים להכנס ולקרוא:

"על הרכישה של גוגל את ר-קפצ'ה"

מאגר נתונים כולל על האינטרנט בישראל – יוזמה חדשה ומרגשת

איגוד האינטרנט הישראלי רוצה להקים ולנהל מאגר נתונים על האינטרנט בישראל. אלו הם חדשות מרגשות, לא רק עבור סטטיסטיקאים אלא לכל מי שהוא "אוהב אינטרנט".

מאגר מידע על "האינטרנט בישראל" (שמיד נפרוט מה דבר כזה יכול להכיל), הוא מה שדרוש לנו כדי לדעת מה מצבנו וכדי לקבל פעולות לאן להמשיך הלאה.

כשמאגר כזה יוקם – יהיה מעניין מאד לדעת כמה אנשים משתמשים באינטרנט, מהי רמת הידע שלהם, מהם קצבי התעבורה, מהם הרגלי הצריכה של אנשים באינטרנט, באיזה מגמות ניתן להבחין ועוד ועוד. מידע כזה יאפשר לממשלה, לגופים עיסקיים ולאנשים בעלי יוזמות למען הקהילה – לדעת טוב יותר איפה להשקיע משאבים וכיצד להתקדם למקום טוב יותר.

כבר קיום הרבה גופים אוספים מידע מסוג זה, אך המידע לא מאורגן במקום מאוחד שיאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו כדי לגלות תובנות.

לפרטים נוספים, אני מעתיק בזאת את הטקסט שהופץ על ידי איגוד האינטרנט הישראלי:

* * * * * *

איגוד האינטרנט הישראלי: בקרוב – מאגר נתונים כולל על האינטרנט בישראל

איגוד האינטרנט הישראלי מתחיל בתהליך הקמת מאגר נתונים על האינטרנט בישראל. המאגר יכיל נתונים גולמיים שיתעדכנו אחת לתקופה, אודות מגוון מימדים הקשורים לאינטרנט. בין הנתונים הצפויים להופיע במאגר: נושאים טכניים, דוגמת תשתיות פיזיות ותקשורת – רוחבי פס, נפחי תעבורה, שיטות חיבור בבתי אב, עסקים, סקטורים שונים, נתונים הכרוכים בממשל מקוון – שימוש באינטרנט לצורך מתן שירות לאזרח, מעורבות בתהליך קבלת החלטות (Netizenship) והחברה האזרחית – השימוש באינטרנט בחברה האזרחית, התנדבות ברשת, תוכן קהילתי והשימוש באינטרנט בקהילות וירטואליות.

המאגר יכלול גם נתונים בעלי גוון חברתי ועסקי, דוגמת נתוני הפער הדיגיטאלי ואף שימוש באינטרנט בעסקים – היקפי מסחר אלקטרוני ושיווק ופרסום באמצעות האינטרנט. נתונים נוספים שיכיל המאגר הנם כאלו שיתקבלו ממדידות ישירות שמבצע האיגוד, כגון מידע ציבורי על תעבורת ה-IIX, מספרי שמות מתחם תחת ה ccTLD .il , וסקרים אחרים שהאיגוד יבצע במישרין או באמצעות קבלני משנה.

עם השלמתו של המהלך יעמיד האיגוד את המאגר לרשות חוקרי אקדמיה, אנשי עסקים, מקבלי החלטות וכלל הציבור.

כצעד ראשון להקמת המאגר, יצא האיגוד בבקשה לקבלת מידע בנושא, מתוך מטרה לקרוא לבעלי עניין, המחזיקים בנתונים בנושא, מובילי דעת פוטנציאלים בתחום הערכת ומדידת האינטרנט ושותפים נוספים לקחת חלק בפרויקט.

לדברי רימון לוי, נשיא האיגוד, "השימוש הנרחב באינטרנט החל בשני העשורים האחרונים בלבד, ולכן תחום מדידת השימוש באינטרנט עוד בחיתוליו. המאגר יכלול נתונים מסקרים בינלאומיים בהם נכללה גם ישראל וכן סקרים שיבצע האיגוד או השותפים; אנו צופים כי הנתונים האיכותיים ביותר יגיעו מגופים בארץ אשר אוספים אותם כחלק מפעילותם השוטפת".

"השלב הקריטי בהקמת מאגר הנתונים הוא יצירת שותפות בין גופים בעלי נתונים ויכולת מדידה, אומר ד"ר ישע סיון, חבר הנהלת האיגוד ויו"ר הוועדה הטכנולוגית האחראית על קידום הפרויקט. "כגוף ניטראלי, יש ביכולתו של האיגוד להוביל את הקמת מאגר הנתונים תוך יצירת שיתוף פעולה בין השחקנים בתחום באופן שיתרום להם ולציבור הרחב. המאגר יאפשר לקבל החלטות על בסיס מידע מהימן ".

למידע נוסף ולהרחבה:
www.isoc.org.il/sts

איגוד האינטרנט הישראלי
השלוחה הישראלית של איגוד האינטרנט הבינלאומי. האיגוד הינו גוף בלתי תלוי הפועל ללא מטרת רווח למען התפתחות והטמעת את פני האינטרנט בארץ ומייצג את ישראל במסגרות בינלאומיות בעלות חשיבות רבה לקביעת עתיד האינטרנט. האיגוד מעורב בנושאים רבים הקשורים לאינטרנט, דוגמת רישום שמות מתחם בסיומת ישראלית, קידום מערכות פתוחות ופרויקטי קוד פתוח, עידוד ותמיכה בקבוצות משימה בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות, הגנה על ילדים מתכנים פוגעניים ברשת, ואינטרנט לגיל השלישי. כמו כן מפעיל האיגוד את משרד ה-W3C הישראלי. נשיא האיגוד: רימון לוי. אתר אינטרנט: http://www.isoc.org.il

עידכון: בינתיים האתר עלה לאוויר כאן.

הדור הבא של תרופות כנגד זיהומים אלימים (5 דקות של הרצאה)

קארי מוליס, זכה ב- 1990 בפרס נובל בכימיה על המצאת שיטה לשיכפול גדיל של DNA.
לפני שנה חבר שלו נפטר מזיהום של בקטריה אלימה. כנראה שהאובדן הוביל אותו למצוא עניין רב בנושא של אימונולוגיה, ותוך כדי ההתעניינות הוא גילה משהו די מדהים. הוא גילה שישנה מולקולה שברגע שמלבישים אותה על משהו (נאמר, בקטריה שאיננו אוהבים), היא אוטומאטית מעוררת תגובה חיסונית לאותו המשהו.
בסרטון, קארי מראה תרשים הישרדות של עכברים אשר קיבלו הרעלת אנטרקס. ואז הראה כמה מהם שרדו לאחר מספר ימים. בין העכברים הייתה קבוצה שלא קיבלה אף טיפול, קבוצה שקיבלה טיפולים מקובלים, וקבוצה שקיבלה את הטיפול שלו.
כל העכברים שקיבלו את הטיפול שלו נשארו בחיים, כל השאר – מתו!

להיות סטודנט בימנו – מה זה אומר (קליפ של 5 דקות)

הקליפ הבא נקרא "A Vision of Students Today" והוא מדגיש עד כמה סביבת הלימוד (האקדמית) של היום – כושלת בהתאמתה לתרבות החדשה, מבוססת אינטרנט, שהתפתחה בשנים האחרונות אצל הנוער.
הקליפ מציג שורה של פריטי מידע ("סטטיסטיקות"), אשר שוזרות את סיפור הסטודנטים של היום (מזכיר את המצגת "שינויים קורים"): סטודנטים שנמצאים בכיתה, אולי, ללא צורך. שלומדים חומר, אולי, לא רלוונטי. שרוכשים ספרים שהם, לרוב, לא קוראים. שמבלים את זמנם, רובו, ברשת – ובמנותק מהחיים האקדמיים שהם בונים.
האקדמיה, כמו שאר הענקים מהדור "הישן" (העיתונות, הטלויזיה, הפירסום הקלאסי) – ייאלצו להשתנות, או למות. והכתובת כתובה על הקיר (הווירטואלי):

(אגב, מי שפיתח את הקליפ הוא, כנראה, אותו אחד שאחראי על: Web 2.0 … The Machine is Us/ing Us )

קליפ: ממשקי משתמש בסרטי מדע בדיוני

הנה הקליפ:

מרק קולרן אחראי לאפקטים הוויזואלים של ממשקי משתמש בסרטים כמו: הטורף, מר וגברת סמית', איילנד, טריפל-איקס 2, לארה קרופט, הרחוב השלוש-עשרה ועוד.
הקליפ שלפניכם הוא כרטיס הביקור שלו. והוא מהמם.
הקליפ מציג משטחי מגע מרובים ואינטראקציה איתם, וויזואליזציות של זיהוי פנים, הדמיות תלת ממדיות של איברים ואינספור הרכבות של פריטי מידע (אינפוגרפיקות) בתוך האנימציות השונות (ובתוך אביזרי ראייה וכו'). מאד כייפי לצפייה (גם מוזיקת רקע מתאימה).
את הסרטון באיכות גבוה, ניתן לראות כאן.

לקליפ הזה הגעתי דרך מאמר מעניין (ורווי הלינקים): How sci-fi influences today's gadgets.
בין הנקודות המעניינות במאמר, מספר הכותב על שיחה שהייתה לו עם שאראם איזאדי (חוקר ממשקי משתמש במייקרוסופט). נקודה ששאראם העלה הייתה שמסכי מגע נמצאים כאן משנות ה-80, ושעדיין לוקח לה פחות זמן להכנס לשימוש, מאשר לקח לעכבר.
מה שמתיישב עם טענתו של הסטוריות הטכנולוגיה, דיוויד אדגרטון, לפיה הטכנולוגיות ה"וותיקות" הן אלו שמובילות לשינויים גדולים, יותר מאשר הטכנולוגיות החדשות שמתלהבים מהם.

כך או אחרת – הקליפ יפה.

מתי ישלבו משטחי רב-מגע עם מסכים תלת ממדיים ?

תשובתי לשאלה היא שאיני יודע. ובפוסט הזה אני אחלוק איתכם מדוע השאלה בכלל עומדת על הפרק.

בכינוס טד 2006, בחור בשם ג'ף האן הציג לנו מסך "רב מגע" זול שהוא פיתח. אם עוד לא ראיתם, הנה ההרצאה:

בסרטון, ג'ף מבטיח שניתן לייצר מסכים מאד גדולים אשר מאפשרים קליטה של נקודות מגע מרובות על פני המסך.
הבטיח וקיים, הדגמה של מסך כזה ניתן לראות כאן: (המוזיקה נעימה)

מה כבר אפשר לעשות עם טכנולוגיה כזו ? ובכן, אפשר שמייקרוסופט יקנו אותך ואז יפתחו מוצר כמו surface: שולחן שהמשטח שלו מציג תמונה ומסוגל להגיב למספר רב של נקודות מגע. זה, בשילוב עם חיישני אינפרא-אדום אשר מצליחים לזהות איזה אובייקט נימצא על השולחן, הופכים את surface למוצר עם אפשרות להרבה מעוף.
אחד מהיישומים המגניבים היא היכולת של השולחן לשתף פעולה עם מכשירים אחרים כמו מצלמות, מכשירים סלולאריים וכרטיסי אשראי. להדגמה בגובה העיניים, ניתן לעיין בסרטון הבא:

עד כאן חלק א' – משטחים שמאפשרים נקודות מגע מרובות.
עכשיו, חלק ב' – תצוגה תלת ממדית.

תצוגה אוטוסטרוסקופית תלת ממדית, או תצוגת שדה אור אינטראקטיבית של 360 מעלות. נישמע טוב?
USC, המוסד לטכנולוגיות חדשניות, הציג את מסך כזה ב-SIGGRAPH 2007, (תערוכה לטכנולוגיות מתהוות).
הקסם מתרחש באמצעות מקרן ווידאו שמחובר בבסיס המתקן, ומקרין תמונות אל מראה מוטה אשר מסתובבת מאד מהר. אחד האתגרים שהמוצר נידרש לענות עליהם, הוא כיצד להציג את האובייקט התלת ממדי במסך לאדם שמתבונן מזוויות שונות. לשם כך, למכשיר מחובר חיישן אשר עוקב ומזהה באיזה גובה ומרחק ממוקם האיש אשר צופה בתמונה.
מתקציר המאמר של האנשים הללו, לא הבנתי האם המכשיר תומך בהצגה תקינה של האובייקט התלת ממדי, עבור יותר מאשר צופה אחד, ממיקומים שונים מסביב למסך. אני מניח שכאשר המוצר יתקרב למדפים, כבר נדע…
(מידע נוסף נמצא כאן)
ומספיק למילים, בוא נעיף מבט כיצד זה ניראה:

השלב הבא שאני מדמיין, הוא שיכניסו את המסך הזה לכיפת זכוכית קטנה שהמשטח שלה מסוגל לזהות נקודות מגע מרובות.
איזה יישומים אפשר למצוא לשילוב כזה? החל ממדע ועד למשחקי מחשב – אני אשמח לגלות.

צפיה מומלצת נוספת:לחשוב על מימדי מרחב – סרטונים להרחבת אופקים