ארכיון הקטגוריה: מחקרים

כיצד לחרבן? בכיפוף בירכיים לכיוון הבטן (או: ההשפעה של צורת הישיבה על איכות היציאות בשירותים)

תמצות הכתבה (אמ;לק): ישיבה על האסלה לצורך עשיית צרכים ("חירבון") היא יעילה יותר כאשר משלבים בה כיפוף של הבירכיים לכיוון הבטן (סקוואט). אפשר להשיג זאת דרך הנחת הרגליים על שרפרף קטן (רכישת שרפרף ייעודי), או מנח "גמיש" על האסלה. אם עד היום לא עשיתם זאת (כמוני) – כדאי שתדעו על הנושא…

לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.

זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:

בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.

יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)

להמשיך לקרוא

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא

ייעוץ סטטיסטי חינם – מסמינר המעבדה לסטטיסטיקה באונ' ת"א

במהלך הסמסטר (2015 ב') יינתן ייעוץ סטטיסטי ללא תשלום על ידי תלמידי תואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במסגרת הקורס סמינר המעבדה לסטטיסטיקה.

השירות כולל:

  • תכנון הניסוי ואיסוף הנתונים
  • בחירת גישה לניתוח הנתונים
  • ניתוח הנתונים
  • הצגת התוצאות

להרשמה למפגש ייעוץ:

שלחו אלי בהקדם דוא"ל ל yekutiel@post.tau.ac.il  עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים. הייעוץ יונחה על ידי צוות המעבדה לסטטיסטיקה בבית הספר למדעי המתמטיקה. שימו לב: מספר הבקשות שנוכל להיענות להן מוגבל.

בברכה,

פרופ' דניאל יקותיאלי

ראש המעבדה לסטטיסטיקה

מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

  • מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
  • אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
  • החזה והישבן חשובים במידה שווה.
  • הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

להמשיך לקרוא

טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"

פתחתי במקרה את ווינט ונתקלתי במאמרו של ד"ר איתי גל בשם "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד". תקציר המאמר הוא "כדאי להחשיך את חדר השינה: מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בקרב נשים שבחדר השינה שלהן דלקו מנורות או חדר מקור אור אחר בשעות הלילה" קישור לכתבה.

הבעיה בכתבה הזו הוא שהיא מציגה דיווח שגוי של המאמר המקורי ומציגה פרשנות אשר עלולה להטעות את הציבור לגבי משמעויות המחקר. הכתבה התפרסמה (ככל הנראה, היות ואין קישור בכתבה למאמר המקורי) על סמך המאמר "Does the Modern Urbanized Sleeping Habitat Pose a Breast Cancer Risk?", שהוא מאמר שעושה רושם טוב בהחלט.
בכתבה בווינט נכתב:

"הממצאים הראו כי ככל שהאור בחדר השינה היה חזק יותר, כך הסבירות לחלות בסרטן השד עלה. נשים שהיו חשופות לכמות התאורה הגבוהה ביותר במשך הלילה, בין אם הגיעה ממנורת לילה או תאורת רחוב בשל תריס פתוח, היו בסיכון גבוה ב-40% ללקות בסרטן שד, בהשוואה לנשים שישנו בחושך מוחלט. "

בעיות בכתבה

  1. במאמר המקורי כתוב במפורש (עמוד 2 במאמר):

no clear association between bedroom-light intensity and BC was found (OR = 1.4, 95% CI = 0.8–2.6).

כלומר, התוצאה במאמר (של עליית סיכון של 40%) בכלל לא יצאה מובהקת! או בתירגום לעברית: יכול להיות באותה המידה שאור בחדר השינה לא משפיע, או אפילו מגן מפני סרטן השד (לא נראה לי, אבל מהתוצאות זו הייתה יכולה להיות מסקנה שקולה היות וההפרשות של ערך OR קטן מ-1 נמצא בתוך הרווח סמך).

2. מצד שני, כן נכתב בהמשך המאמר כיצד נעשה שימוש במודל מורכב יותר (של רגרסיה לוגיסטית) ושם התקבל שיש קשר מובהק (של OR = 1.278 עבור אוכלוסיה יהודית, בין תאורה בחדר השינה לסרטן). אבל לכך יש שני סייגים:

2.1. גם אילו תוצאות המחקר היו נכונות (דהיינו משקפות את המציאות האמיתית מעבר לקבוצת המחקר, שזה תמיד בעיה במקרה של מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי מסוג זה, בגלל הקושי בבחירת קבוצת הביקורת) אבל משם לטעון שהסיכון "גבוה ב- 40%" זה לא נכון בעליל גם לכתוב שהסיכון גבוה ב- 27.8% לא יהיה נכון – כיוון שזו לא סוג של טענה שניתן לבצע בסוג של מחקר כזה. הסיבה לכך היא משום שה- OR (מה שנמדד במחקר זה) הוא רק חסם עליון של ה-RR (שהוא המדד שמאפשר לטעון טענה כמו "סיכון גבוה ב- X אחוזים").

2.2. לבסוף (ולא פחות חשוב), המחקר שבוצע הוא מחקר מקרה-ביקורת, מה שאומר שהוא לא מאפשר בהכרח לטעון לקשר סיבתי (לדוגמא, בגלל האפשרות שיש גורמים מתערבים שלא התייחסו אליהם בניתוח הסטטיסטי). זה אומר שהמחקר יודע לגלות קורלציה אבל לא לקבוע סיבתיות. ולכן ניתן לומר שיש קשר מובהק בין שני הדברים, אבל לא בהכרח קשר סיבתי. מכאן שלטעון ש"כדאי להחשיך את חדר השינה" (כפי שנכתבת בכותרת הכתבה), זו טענה שכותבי המאמר המדעי המקורי לא יכלו להתחייב לו על בסיס המחקר שהם ביצעו. מקסימום, המחקר שלהם נותן עדות לקשר סיבתי אפשרי, מה שידרוש בדיקות המשך נוספות.

זו לפחות דוגמא מעניינת למרצים בסטטיסטיקה המלמדים על הקשר בין OR ל- RR, ובין תוצאות מובהקות ללא מובהקות.

תוספי התזונה הכי יעילים (על סמך מחקרים) – טבלה ותרשים

פוסט זה מספק תרשים אשר מלמד איזה תוסף תזונה הוכח (מחקרית) כיעיל (עבור מצב רפואי זה או אחר).
מטרתי היא שתשלחו את התרשים לדודות שלכם כדי שהם ידפיסו ויתלו אותו על המקרר 🙂  (וגם כדי להעלות את המודעות לידע מחקרי מבוסס, על השימוש בתוספי מזון)

*  *  *

בתוך מסמך הגוגל-דוק הזה מופיעה רשימה ארוכה של מחקרים הבודקים את היעילות של תוספי-מזון לתחומי בריאות שונים. כדי לאפשר לנווט בתוך המסמך, כותביו הוסיפו ליד כל תוסף מזון את מידת המהימנות המחקרית המעידה על ייעלות התוסף בהקשר של טיפול באלמנט בריאותי כלשהו.

המסמך הורכב בידי בלוגר אשר עוסק בהצגה גרפית של מידע ואף פירסם תרשים (מהמם) אשר ממחיש את תוצאות מחקרו. היות והתרשים (למרות שהוא יפה וויזואלית), לא מאפשר השוואה נוחה של תוצאות המטה-מחקר שהבלוגר ביצע, החלטתי לנסות את כוחי ולארגן את תוצאות הטבלה כך שכולנו נוכל להסתכל ולמצוא איזה תוסף מזון עוזר למה. והנה התוצאה כאן (ניתן להקליק כדי לראות את התמונה מוגדלת):
טבלת תוספי המזון הכי יעילים (בהתאם למחקרים עדכניים)

בציר ה- Y של התרשים אפשר לראות את האספקט הבריאותי (לדוגמא: מיגרנה) ומולו בציר ה X אפשר לראות את התוסף שנמצא מחקרית שעוזר לו (לדוגמא: מלטונין). גודל (וצבע) העיגולים בתוך הטבלה/תרשים, מציינים את רמת המספר אשר מייצג עבורנו את מידת המהימנות המחקרית של הקשר בין התוסף לבין הייתרון הבריאותי. כך, לדוגמא, אפשר לראות שמלטונין עוזר למיגרנה רק ברמת מהימנות מחקרית 3 שזו המהימנות הכי נמוכה שהסכמתי להכניס לתוך הטבלה. בנתונים המקוריים, יש גם רמות נמוכות יותר – וכך תוכלו לראות איזה מחקרים בוצעו על תוספים שאתם משתמשים בהם שאינם מופיעים בתרשים שיצרתי (לדוגמא, CoQ10, שקיבל ציונים מאד נמוכים).

אחד הדברים הנחמדים הוא שבגלל שהנתונים הללו נמצאים בתוך גוגל דוק, הרי שכל פעם שהחוקר יעדכן את הטבלה, אפשר יהיה להריץ את הקוד מחדש ולקבל תוצאות מעודכנות יותר של המטא-מחקר שהוא ביצע. המסמך כבר עודכן מספר פעמים (אפשר לראות את יומן השינויים כאן). כך לדוגמא, אומגה-3 קיבל שינוי בציון שלו בהתאם לתגובות הקהל שעידכנו את הבלוגר במידע רפואי עדכני יותר.

ציון ה"מהימנות הרפואית" של הנתונים בתרשים, נוצרה לאחר מחקר של מספר חודשים על ידי סקירה של 1500 מחקרים מ- PubMed ומ- Cochrane.org כאשר הסקירה התמקדה בנתונים שהגיעו מניסויים קליניים גדולים, בבני אדם, אשר בוצעו עם הקצאה מקרית של נבדקים, סמיות ושאר הדברים שעושים בניסויים כאלה. המטרה של מי שאספו את הנתונים הללו היה להתבסס על מחקרים שבוצעו בבני אדם, ולא כאלו שבוצעו על בעלי חיים או תרביות תאים (זאת על מנת להתמקד בדברים שהוכחו כאפקטיביים בבני אדם, ולא באופן עקיף)

*  *  *

את התרשים יצרתי באמצעות התוכנה הסטטיסטית (האהובה עלי) R. והסברתי כיצד עשיתי זאת בבלוג האנגלי שלי בפוסט: Nutritional supplements efficacy score – Graphing plots of current studies results

יום ממוצע בחייו של אמריקאי ב- 2008 (ויזואליזציה מהממת)

"סקר העברת הזמן של האמריקאים" ביקש מ-1000 אמריקאים (מעל גיל 15) לשחזר כל דקה מיום בחייהם, במהלך 2008. אם זה יפה בעינכם, רוצו לאתר של הניו-יורק טיימז לגירסה האינטראקטיבית של הגרף המהמם הזה.

הסבר קצרצרון: הגרף המוצג הוא גרף שכבות. ציר ה- X הוא זמן, וציר ה- Y הוא אחוז האנשים ש…עשו משהו. בכל נקודת זמן, העובי היחסי של כל פרוסה אומר מהו אחוז האנשים שעשו את אותו המשהו. הגרף מאפשר לזהות מגמות גדולות כמו למשל את שעות האוכל אשר נוגסות בפעילות העבודה. גם מעניין לראות כיצד אנשים שעוסקים בפעילויות בית, או בחופשה לא יאכלו בשעות קבועות כמו אלו שעוסקים בעבודה (נישמע לי מוכר).
הגירסה האינטראקטיבית של הגרף באתר של הניו-יורק טיימז מאפשרת ללחוץ על כל פרוסה ואז לראות את ההתפלגות שלה לאורך היממה. תהנו 🙂

day2day

תודה לאלעד על הלינק!

התפקיד של צבע בהשפעה על קבלת החלטות (תוצאות מחקר של חברת HP)

כסטטיסטיקאים, אנו נדרשים לעיתים קרובות לייצר גרפים שמטרתם להעביר מסרים ללקוח. מסיבה זו ראוי לסטטיסטיקאי לרכוש ידע על אופן העברת המסרים דרך גרפים. אחת המיומנויות הדרושות היא ההבנה של צבעים והשפעתם על הצופה, מסיבה זו החלטתי לחלוק איתכם את המחקר הבא של חברת HP אשר חקר את ההשפעה של שימוש בצבעים שונים על ההיענות של הנבדקים לאיגדים שונים. אני מציג את טקסט המחקר (כמעט) ללא עריכה משלי.

*     *     *     *     *     *     *

"חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה" –   "אני מרגיש מלא השראה היום"

המוטיבציה למחקר: המעצב ברוך נאה מציין כי לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של אנשים

התוצאות: לפי מחקר שערכה קבוצת ההדמיה וההדפסה של HP באזור אירופה, המזה"ת ואפריקה (EMEA), אנשים מגיבים ביתר חיוב למשפטים המוצגים להם בירוק, בעוד שאדום מעורר את תגובות מנוגדות החזקות ביותר.

מסקנות: לצבע הירוק השפעה חיובית טובה יותר לעומת אדום כחול ושחור

פרטי המחקר:
שני המשפטים שהוצגו לקבוצת הנשאלים היו "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום".
המחקר, שנערך בקרב עובדים בתשע מדינות (מבוסס על מחקר שבוצע בהשתתפות 2,000 עובדים בין הגילאים 16-55 בבריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, שבדיה, דרום אפריקה ורוסיה על-ידי חברת מחקר אינטרנט בלתי-תלויה (ToLuna. התבסס על סדרת "היגדים ניטראליים" שהודפסו בגופנים במספר צבעים- ירוק, אדום, כחול ושחור לקבוצות שונות של משיבים, שהתבקשו לציין את מידת הסכמתם להיגדים אלו.
הסכמה: מבחינת יכולת יצירת היענות וליצור הסכמה עם משפט כלשהו, הממצאים מצביעים שצבע ממלא תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות. יותר ממחצית המשיבים (53%) ששתי השאלות שלהם היו בגופן ירוק הסכימו מאד עם ההיגדים, בהשוואה ל-36% מהמשתתפים שהשאלות שלהם הודפס בשחור.
עמדות קיצוניות: בנוסף, המחקר מצא מתאם בין עמדות מוקצנות ולבין הצבע אדום, כאשר כמעט פי 3 שאלות אדומות (29%) הניבו תגובות קיצוניות ("מסכים מאד" או "מאד לא מסכים") בהשוואה לשאלות הכתובות בצבע שחור (10%).
חוסר החלטיות: בחירת "לא יודע" נמצאה קשורה לצבעים כחול ושחור, וצבעים אלו יצרו שיעור חוסר החלטיות של 47% ו-43%, בהתאמה, בהשוואה ל-28% עבור ירוק ו-19% עבור אדום.

colors-agreement

ההיגדים: "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום". התוצאות הן לכל אזור EMEA משולב
הגרמנים הנינוחים ביותר: בניתוח של מדינות, רמת ההסכמה הגבוהה ביותר התקבלה בגרמניה, עם 60% מהמשיבים שהסכימו או הסכימו מאד עם משפטים שהוצגו בגופן ירוק, בעוד הנתון המקביל בהולנד היה 45% בלבד.
האנגלים הכי קיצונים: המשיבים בבריטניה היו בעלי שיעור התשובות הקיצוניות הגבוה ביותר (עם 35% שהסכימו מאד או לא הסכימו מאד עם המשפטים), בהשוואה ל-24% בלבד באיטליה.
הבדלים בין המינים: הסקר חשף גם כי פי שניים יותר גברים השיבו לסקר בקיצוניות (24%) בהשוואה ל-11% בין הנשים. אדום התברר כצבע הגורם לשונות הגדולה ביותר בתשובות. צבע זה עורר בשני המינים תגובות חזקות (34% מהגברים ו-24% מהנשים) בהשוואה להבדל נשים-גברים של 16% ו-3%, בהתאמה כאשר השאלון הודפס בדיו שחורה.

המעצב ברוך נאה מציין כי השימוש שנעשה היום בצבע הוא עדיין בגדר אומנות, יותר מאשר מדע מדויק אך לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ההשלכות בהקשר העסקי מעניינות מאד. הצבע חשוב במיוחד לחברות שמנסות לעורר תגובה מסוימת אצל קהל היעד או אפילו רק לבלוט בהשוואה למתחרים", הוסיף נאה.
עוד הוסיף נאה כי הסקר מאשר את האינטואיציה שלנו, ששימוש נבון בצבע יכול לשדרג מותג לרמת אפקטיביות גבוהה בהרבה ולחזק באופן דרמטי את השפעתו מבחינת ערך נתפס, מידת והתגובות שלהם לצבעים יכולות להיות שונות מאד וקשות מאד לניתוח או לחיזוי.