ארכיון הקטגוריה: סטטיסטיקה בתקשורת

כל הכבוד לאיילת שקד על פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקריית שמונה? התשובה בנתונים (שעוד לא נאספו…)

עידכון:

למען התיעוד, עיתון הארץ חושף ש:

השרה איילת שקד מחזקת אתכם. היא העלתה צילום של עצמה בטוויטר וכתבה: "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". "הלשכה היתה פתוחה כבר, רק עברה ממקום למקום"

(האתר הרישמי שלהם)

כך שמה שנאמר בהמשך הפוסט מתייחס לצורך הכללי בפתיחה של סניפי הוצאה לפועל. אבל בכל מקרה, נראה שגם ח"כ שקד וגם מתנגדיה עשו הרבה מהומה על לא הרבה.

הסטטוס

לאחרונה הופץ בפייסבוק צילום מסך של הציוץ הבא של חברת הכנסת איילת שקד (וגם בפייסבוק):

14100448_10153905275372057_3729328721404363111_n

התגובה הראשונית היא "זה אמיתי?". הרי זה מפתה לחשוב שאם פותחים לשכת הוצאה לפועל בעיר זה בטח אומר שלגופים גדולים כמו בנקים או משרדים אחרים יוכלו להתעמר יותר באזרח. תגובות לדוגמא שמצאתי בפייסבוק להודעה:

  • "שמישהו יגיד לי שאני הוזה…  לאישה הזאת יש אפס מודעות. זה כמה הממשלה מנותקת מאזרחיה!"
  • "אין ספק שהסתימות מככבת!! לפחות שתהיה חכמה ותעשה את עצמה מתבאסת. עד כמה אבלה היא יכולה להיות??"
  • "נשבעת, צחקתי. היא הזויה."
  • רכבת? מקומות תעסוקה? שדה תעופה? סופרמן? טוב שלא חנכה מכונות הימורים של מפעל הפיס.
  • לכי תעשי חמוצים! , את משקיעה גם בגוף שידע לקחת כסף מהטייקונים? או שבשבילם תחנכי גוף שידע לתת להם "תספורת" גדולה יותר. רק מהאזרח הקטן יודעים לקחת, תשקיעו בילדים הרעבים ולא במשרדים עבור המושחתים האלו.

ועוד ועוד…

אבל לעומתם היו אנשים בפייסבוק שכתבו:

  • לא הבנתי איפה הבעיה?
  • עם כל חוסר חיבתי לשקד, זה צעד חיובי. הוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת, והיא אכן חשובה מאד.
  • הוצאה לפועל זה לא רק גזל החלשים, כפי שמשתמע מהתגובות ברשת. יצא לי לתמוך בחברה גרושה שללא ההוצה לפועל לא היתה זוכה לראות אגורה מאבי ילדיה והיתה נזרקת מדירתה, פשוטו כמשמעו. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היה עובר עליה אם היא היתה גרה בפריפריה וצריכה לוותר על עוד ועוד ימי עבודה כדי להגיש עוד ועוד מסמכים במרחק של כמה שעות נסיעה. יש אנשים שהנגישות לרשות השופטת (כפי ששני ציין) עושה להם את כל ההבדל.
  • מה הבעיה בדיוק? ידוע שבפריפריה יותר קשה לשמור ולבצע אכיפה של חוקים, זרוע ביצועית בפריפריה באמת עשויה לחזק את שלטון החוק ולסייע לתושבים. אלא אם כן אתם אוהבים אנרכיה.
  • צריך לשפר את סדרי העבודה של ההוצאה לפועל כמערכת. אבל פתיחת לשכה היא שירות לציבור ולא פגיעה בו.

אז מי צודק? האם יש נתונים לגבי ההשפעה של מרכז הוצאה לפועל על תושבי האיזור? (תשובה: כן)

ובכן, מסתבר שרשות האכיפה והגבייה מפרסמת דו"חות שנתיים, ובדו"ח של שנת 2015, יש נספח עם הכותרת המעניינת "מקום מגורי הצדדים בתיקים" (עמוד 101). הנה עיקריו:

בשנת 2015 התבצע מחקר מקיף באשר למקום מגורי הצדדים בתיק: הזוכה, בא כוחו והחייב. לצורך בדיקה זו
בוצעו עיבודים מורכבים על נתוני שנת 2014 מאחר והבדיקה נעשתה בשנת 2015 והיה צורך בנתוני שנה קלנדרית שלמה. המחקר בוצע באגף לתכנון ומדיניות.

ממצאי המחקר:
המחקר בחן את שיעור ההתאמה בין הלשכה אליה משויכת כתובת מגוריהם של הצדדים בתיק (זוכה/ חייב/
ב"כ זוכה) כפי שהיא מופיעה בתיק לבין הלשכה שבפועל נפתח בה התיק. יובהר כי עבור ב"כ החייב לא נעשתה
בדיקה בשל העובדה כי בכ- 92% מתיקי החייבים אין ייצוג משפטי. לעומת זאת בתיקי זוכים יש ייצוג משפטי ב-93%
תיקים. הנתונים בפרק זה נכונים עבור נתוני פתיחת התיקים בשנת 2014.

והנה תרשים המציג את התוצאות לפי ישובים שונים:

hotzaha_la_poal

קודם צריך להבין מה הנתונים שמוצגים בגרף (ותודה רבה ליהונתן קלינגר על העזרה בהבנת הנקרא-המשפטי).

אם הייתה תביעה משפטית ומישהו זכה בה, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל ולפתוח תיק. זה מה שמכונה בגרף "ב"כ זוכה". ואם מישהו הפסיד בתביעה ופתחו מולו תיק, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל כדי לשלם או כדי לערער, ובגרף יקראו לו "חייב" (ההגדרות גם מופיעות כאן).

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שברוב המקרים הזוכה עם עורך דין וברוב המקרים החייב בלי. רוב התיקים בהוצאה לפועל זה תיקים אוטומטיים. תחשוב על עורכי הדין של חברת תקשורת סלולרית – הם פותחים אלפי תיקים (חסר פה נתונים מדוייקים) ביום נגד אנשים שלא שילמו את החשבון שלהם. ואז האנשים שלא שילמו את החשבון לא מקבלים ייצוג כי אתה לא תשלם לעורך דין 5,000 שקל על חוב של 700.

זה אומר שאם באילת יש 92% זוכים, זה אומר (אם הבנתי נכון) ש- 92% מהאנשים שעורך הדין שלהם עבד באילת שזכו במשפט כלשהו ילכו לסניף באילת כדי לפתוח את התביעה בהוצאה לפועל. לעומתם, 21% מהחייבים שנמצאים באילת, פתחו להם את התיק באילת (מה שאומר של- 79% מהם פתחו את התיק בסניף אחר, והם יכלו ללכת לסניף באילת כדי להגיב).

מבחינת מתודלוגיה סטטיסטית, המחקר הזה מראה שיש קשר חיובי (וקורלציה אינה בהכרח מעידה על סיבתיות!) בין איפה שאנשים זוכים גרים לבין איפה שהם יפנו להוצאה לפועל כדי לגבות את התשלום שלהם האם פתחו את תיק ההוצאה לפועל בישוב של מי שנדרש לתביעה לבין האם הוא הצליח לזכות בתביעה. גם יש הסבר סביר לגבי המצב שכן  אם זכית ואתה רוצה לגבות, הגיוני שתלך לסניף שקרוב לביתך כדי לבצע את הגביה. מצד שני, זה שיש יחסית אחוז נמוך של התאמה אצל החייבים, אומר שמי שלרוב פותח נגדם את התיק נמצא בעיר אחרת.

האם המחקר הזה מספיק או שהיה אפשר לעשות עוד עם הנתונים כדי לדעת מה ייטיב עם האזרח? (ת: בהחלט!)

הנה מה שהיה אפשר לבדוק עבור הדו"ח הבא של רשות האכיפה והגבייה:

ניתן היה לבדוק מה היה מועד פתיחת הסניפים במקומות שונים, ולהסתכל קצת לפני וקצת אחרי פתיחת הסניפים את המצב בערים שבהם הן נפתחו.

  • לראות מה היה מספר (או אחוז, ביחס לגודל האוכלוסיה) של התביעות של האזרחים בישובים הללו ("שיוך כתובת החייב") בעקבות פתיחת הסניף. כך שאם לדוגמא היינו רואים שלאחר פתיחת סניף הרבה יותר אנשים מגישים תביעות (שסביר שזה מה שנראה, לפי הנתונים), הצעד הבא זה לשאול האם הקיום של סניף הוצאה לפועל גורר יותר תביעות שמייטיבות עם "האזרח הקטן". לדוגמא, לבצע תת פילוח לפי מהי מהות התביעה, מי תובע נגד מי וכדומה. על פניו, הגיוני שחברות גדולות תמיד יוכלו לבצע פתיחת תביעה בהוצאה לפועל הקרובה לאחד הסניפים שלהם, כך שקיומו של סניף בישוב פחות מרכזי תעזור כנראה לתובעים קטנים לפתוח את תביעתם (לדוגמא, אנשים שקיבלו צ'ק שלא כובד ופנו להוצאה לפועל לקבל את כספם)
  • אפשר היה לבדוק מה היה מצב החייבים לפני ואחרי פתיחת הסניף, והאם אחרי הסניף יותר נתבעים שהפסידו מצליחים להגיע ולהגן על חפותם (מה שאולי אם הסניף היה רחוק הם לא היו עושים). זו למעשה התוצאה שהקורלציה במחקר הקיים מרמזת עליו, אבל היה עדיף להסתמך על בדיקת נתונים של לפני-אחרי (תחת ההנחה שמדובר פה בניסוי-אקראי-טיבעי שמאפשר הסקה סיבתית סבירה, היות ועל פניו אין קשר בין מועד פתיחת הסניף לבין מידת ההצלחה בתביעות של ההוצאה לפועל באותו הישוב).
    תוצאה כזו הייתה מעידה על החשיבות והערך בסניף חדש.

לסיכום

האם איילת שקד עשתה טובה שפתחה את הסניף? לא ברור. יש עדויות של קשר בין קיומו של סניף לבין זה שאנשים שגרים באיזור ישתמשו בו בשביל לפתוח תביעות. אין נתונים ברורים על ההשפעה של קיום סניף לכמות התביעות החדשות (ולמי מרוויח מהן), או על הקשר בין קיום סניף ליכולת של אזרחים להגן על עצמם למול ההוצאה לפועל.

כך שעל פניו, איילת קיבלה החלטה סבירה תחת הנתונים שעמדו לרשותה (בהנחה שאלו היו הנתונים), ועל כך כל הכבוד – ובוודאי שלא ראוי לגנות אותה (בטח שלא בצורה שאנשים מרשים לעצמם בפייסבוק). אבל מצד שני יש לומר שעדיף היה אילו לפני השקעת המשאבים היו מבצעים מחקר מעמיק יותר כדי להבין את ההיבטים השונים של קיומו של סניף על תושבי האיזור (המלצה "תעשו מחקר רציני" היא כזו שאפשר לתת לגבי הרבה החלטות שמתבצעות באופן כללי). או כמו שהמליץ חבר בפייסבוק:

האם זה לא ברור מאליו שאזרח יפנה לסניף הקרוב למקום מגוריו כדי לפתוח תיק? אם כך הדבר, נותר רק להחליט מהי צפיפות אידיאלית של מרכזי שירות כאלו לאזרחים, שמאזנת בין העלות של מרכז כזה לבין המרחק/זמן הנסיעה החציוני/מקסימלי שהוא צריך לנסוע

אשמח למחשבות, מידע רלוונטי, ותגובות 🙂

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא

אינפוגרפיקה מטעה: בנק ישראל הוריד את הריבית (ל-0.5%) – אבל לא כמו שזה נראה

היום פורסם ב- ynet ש:

אחרי הפוגה של חמישה חודשים, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחדש את הפחתות הריבית והודיעה על הורדת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25%, לנקודת שפל של 0.5%. זאת לאחר שהפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הייתה כאמור בסוף חודש פברואר.

בכתבה הופיע התרשים הבא:

ribit-2014_aug_big

אך כאשר מתבוננים בריבית של חודש אוגוסט, מתקבל הרושם שהירידה הייתה דרמטית מאד, יותר (למעשה, פי 2) מאשר במעבר מפברואר למרס (למרות שבשני המקרים הירידה הייתה באותה מידה של 0.25%). בדיקה דקדקנית יותר עם עורך גרפי מדגים שזה אכן המקרה:

ha-ribit

שתי הערות נוספות:

  • נקודת ההתחלה של העמודות השונות איננו מציר ה- 0 (מה שקצת מקצין את מידת הירידה), וגם
  • שמתם לב שמיקום תרשימי העמודות אינו ממוקם באופן סימטרי באמצע הפס הציבעוני על פני החודשים השונים? משום מה דצמבר, ינואר ופברואר מיושרים לימין

לטובת ynet, ושאר הקוראים, הנה אותם הנתונים (הגרף יוצר באקסל), אבל כאשר גבהי העמודות נשארות נאמנות לנתונים:

ha-ribit2

אתם מוזמנים להוריד את האקסל מכאן (ולהשתמש בו, או במשהו דומה, בכתבות ההמשך שלכם – אנא עשו זאת).

 

זו דוגמא (מצערת) לחוסר תאימות בין הנתונים המספריים להצגה הגרפית שלהם, זה מיותר (בעיני) לפגום כך ביכולת של הקורא לקבל מושג כמותי וויזואלי לגבי המציאות (ועוד כשכל כך קל לייצר תרשים תקין) – ואני מקווה שאתר חדשות מרכזי כמו ווינט יעשה מאמץ לשפר את התרשימים שלהם בעתיד.

עידכון: ווינט תיקנו את הטעות בתרשים שמופיע אצלם בכתבה 🙂 (למרות ששתי ההערות שציינתי עדיין לא תוקנו)

האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).

מספר ההרוגים הפלסטינים מבין המעורבים והבלתי מוערבים

(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא

הבחירות לכנסת ה- 19 (בשנת 2013) – איפה הסקרים הצליחו ואיפה הם כשלו?

 seker_vs_reality_elections2013

הבחירות הסתיימו, אני הצבעתי, ועכשיו כשהאבק מתחיל לשקוע אנו יכולים להתרווח ולבדוק את הקשר בין תחזיות הסקרים לתוצאות בשטח. יש דרכים רבות לדון בשאלות הללו, מה שבחרתי לעשות היום זה לקחת את הסקר של פרופסור קמיל פוקס (דיאלוג), שהתפרסם חמישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 19 (אשר התקיימו ב- 22.01.2013), בעיתון הארץ (קישור לתוצאות הסקר) ולענות על כמה שאלות:

  1. עד כמה קרובים היו תחזיות הסקר לתוצאות האמת?
  2. האם 19 המנדטים שקיבלה "יש עתיד" היו בתוך טווח הטעות הסבירה או לא?
  3. האם לארץ חדשה היה סיכוי לעבור את אחוז החסימה?
  4. האם יש עדות מובהקת לכך שהסקרים של הארץ מוטים לכיוון השמאל-מרכז?

הפוסט הזה יכלול את עיקרי הדברים (אפשר לקפוץ לסוף הפוסט לריכוז המסקנות), ואם תרצו לראות את החישובים המדוייקים, אתם מוזמנים להוריד את המסמך מהקישור שכאן.

להמשיך לקרוא

טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות

הערת הקדמה לקוראים וותיקים וחדשים: הפוסט הזה הוא מאד בסיסי מבחינת הסטטיסטיקה שבו (לטוב ולרע). עיסוקו הוא יותר במציאת נתונים והסתכלות בסיסית עליהם מאשר ניתוחים מורכבים.

חסרי סבלנות לקרוא את הפוסט? פשוט תסתכלו על הגרף שכאן (מספר הטילים על ישראל מול פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – לאורך זמן):

רוצים להבין למה יצרתי את הגרף הזה, באיזה נתונים השתמשתי (מופיעים בסוף הפוסט), ומה אני חושב עליו? תמשיכו לקרוא הלאה…

עידכון (18.11.2012): יצרתי להנתאכם גירסה דינמית של גרף הנתונים, כנסו לפוסט בשביל לצפות בו:

להמשיך לקרוא

כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק?!

באולפן שישי מהימים האחרונים (30.03.2012), התנוססה לה כתבה תחת הכותרת "כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק". בכתבה מופיע תרשים מרשים המראה את הטיפוס הבלתי נלאה של המס שאנחנו משלמים על הדלק בעשור האחרון. היות והרבה חברים בפייסבוק החליטו להפיץ את התרשים הזה, החלטתי להסתכל עליו קצת יותר, הנה הוא:

בתרשים הזה יש שני כשלים משמעותיים: הראשון הוא מבחינה עיצובית (תרשים עמודות תלת מימדי, במקום דו מימדי) והשני הוא מבחינת סוג הנתונים שהוצגו (נתונים גולמיים ללא תיקנון). וכעת הסבר מורחב:

להמשיך לקרוא

תרשים של מחירי דירות בשנתיים האחרונות – אני לא רואה בשורות גדולות – ואתם?

מדור הכלכלה של ווינט פירסם לפני כמה שעות את הנתונים שפרסם היום משרד הבינוי והשיכון.

המממ, כשאני אומר "פירסם", כוונתי היא שהעיתון נתן צילום מסך של טבלת נתונים, ביחד עם תיאור של היחס בין מחירי הדירות בתאריכים שונים (דהיינו, הירידה באחוזים).
אז מה הפריע לי? שלהסתכל על (צילום מסך) של טבלת נתונים גדולה לא ממש עוזר לי להבין מה קורה בשוק הדיור (ותיאור האחוזים של הכתבה גם כן לא עוזר).

הכנת הנתונים

רציתי ליצור תרשים של הנתונים. בשלב הראשון, הורדתי את התמונה של טבלת הנתונים מהאתר של ווינט (קישור) . בשלב השני נגשתי לגוגל וחיפשתי "OCR jpg to doc", כדי למצוא אתר שיאפשר לי להמיר את התמונה למספרים (כדי שאני לא אצטרך להתאמץ יותר מידי בהקלדה). הנה קישור לאתר שהצליח לא רע להמיר את התמונה למסמך וורד (קישור). את הטבלה שבקובץ וורד העברתי לאקסל, ותיקנתי כל מיני שגיאות (פסיקים, נקודות, ואפסים חסרים).
אתם מוזמנים להוריד את הקובץ שהתקבל ולחשוב על דברים יצירתיים אחרים לעשות איתו (קישור לקובץ הנתונים).

התרשים של מחירי הדירות בשנתיים האחרונות

מה שמצער אותי זה שאני לא מבין את המשמעות המדוייקת של המחיר. אני לא יודע אם זה מחיר ממוצע לדירה בגודל מסויים. באיזה איזורים בארץ, וכן הלאה. המשמעות המדוייקת של הנתון לוטה בערפל, לא מתואר בכתבה של ווינט, ודורש חפירה באתר של משרד השיכוי והבינוי (וזה בהנחה שהם רשמו את ההסבר שם איפשהו).
אבל בואו נניח שהנתון הזה בכל זאת מייצג משהו על מה שקורה בארץ. הנה התרשים:

הקו הכחול הוא של מחירי דירות יד שניה, בעוד שהקו האדום הוא של מחירי דירות חדשות. הקו השחור שהוספתי על גבי הנתונים הוא החלקה על פני 4 תקופות (אפשר לחשוב על זה כעל קו המגמה "הממוצע" של מחירי הדירות).

מחשבות על הנתונים (ומחאת האוהלים)

כמה תופעות מעניינות צצות כשמסתכלים על הגרף:

  1. מחירי הדירות הם נתון "רועש" בין חודש לחודש (שזה די מרשים לראות כשחושבים על זה שמדובר בממוצע של מחירים). אחת המסקנות שמתקבלות מזה היא שלהשוות חודש ספציפי עם חודש ספציפי בשנה שלפני כן, זה לא בהכרח ההשוואה הכי טובה. מדוע? כי ייתכן שבמקרה (או בכוונה שאיננה "נקיית כפיים") נבחר להשוות שני חודשים עבורם היה הפרש גדול. וייתכן וההפרש הזה הוא מיקרי, ויהיה מתון יותר בחודש שלאחר מכן. זה אומר שלשם השוואות בין תקופות, ייתכן ועדיף להסתכל על נתונים שעברו "החלקה" (דהיינו, "מיצוע", מה שמופיע בתרשיימים למעלה בתור הקו השחור).
    זה גם אומר שיכול להיות חודש שבו פתאום יכריזו ש"מחירי הדירות מתרסקים" (בעיקר כאשר מדובר במחירי הדירות החדשות), אבל שחודש לאחר מכן המחירים שלהם יתאזנו חזרה למחירים הקודמים.
  2. נראה שיש יותר תנודתיות במחירי הדירות החדשות לעומת מחירי הדירות יד-שניה (זה רק מהסתכלות בעין, לא בהכרח מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית). הסבר אחד על כך נתן אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אשר אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "הודעת משרד השיכון תואמת אחת לאחת את תחזיות לשכת השמאים בדבר ירידת מחירים זמנית, בשיעורים מינוריים, כשהקבלנים מוכנים להתפשר מעט יותר משוק דירות היד השנייה, וזאת רק הממונפים שבהם".
  3. מאז תחילת מחאת האוהלים (דהיינו, יולי 2011), נראה שהייתה "ירידה" במחירי הדירות החדשות והיד-שניה (בהשוואה לשיא). אם כי הירידה היא על פני המגמה, יותר משמעותית בדירות החדשות – ובכל מקרה די זעומה ביחס לשונות הכללית של הנתונים. האם הנתונים האלה מלמדים אותנו שמחאת האוהלים השפיע על שוק הדיור והורידה את מחיריו? זו שאלה מצויינת, אינני יודע את התשובה. ייתכן ומחאת האוהלים הגיע באותו הזמן שהתחילה להתהפך מגמת העלייה של מחירי הדיור.

בשורה התחתונה, אני לא רואה בשורה גדולה בנתונים האלה, רק קצת תובנות שלא ברור לי מה אפשר לעשות איתן.

אם יש לכם מחשבות על מה לעשות עם הנתונים, או איך לפרש אותם – אשמח לקרוא עליהם בתגובות, אני אוהב ללמוד דברים חדשים…

מחירי החשמל עולים, אבל לא ככה – ביקורת על גרפיקה מהעיתון

דף הפייסבוק של ידיעות אחרונותפירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:

התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו

אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה? להמשיך לקרוא

אינפוגרפיקה על ישראל היום ומחאת האוהלים

מחאת האוהלים אשר החלה ברוטשילד מצליחה לסחוף עוד ועוד אזרחים, לצלילי הדממה החברתית שפקדה את מדינתנו בעשורים האחרונים.

ובהזדמנות זו, המחאה גם מצליחה לעורר דיון באופן שבו ערוצי התקשורת המרכזיים מסקרים את המחאה. מה שמוביל אותנו, תאמינו או לא, לסטטיסטיקה.
נתקלתי באינפוגרפיקה המקסימה, אשר משווה את שטח ההתייחסות שכל אחד מהעיתונים המרכזיים (ידיעות, מעריב וישראל-היום) הקדישו למחאת האוהלים בשבוע האחרון.
לחצו על התמונה לגירסה מוגדלת:

מחאת האוהלים - סיקור בתקשורת - אינפוגרפיקה
(קרדיט: לגרפיקאי ליאור צור – misquote. כל הכבוד!)

התמונה מראה את העמוד הראשי של כל אחד משלושת העיתונים לאורך השבוע, וצובעת בורוד את ההופעה של התייחסות למאבק האוהלים. לקינוח, ציטוטים נבחרים מעמוד השער מוצגים לצד התמונה בצהוב.
האם ישראל היום מתייחס פחות למחאת האוהלים מאשר עיתונים אחרים, בהחלט. האם זה מעיד על כך שמדובר ב"ביטאון של ביבי"? בשביל הפרשנות הזו צריך איש תקשורת, לא סטטיסטיקאי… 🙂

העונת נוספת: למרות נסיונות של גורמים כאלה ואחרים לצבוע את המחאה כקיטוב בין מחנות הימין והשמאל הפוליטיים (כפי שאלו מתבטאים בדעות על הסכסוך הישראלי פלסטיני), הרי שהיטיבו לכתוב לפני שמה שבאמת מדובר פה זו הכלכלה, וספציפית, האם אנו שואפים למדינה קפיטליסטית או מדינה המקדמת אג'נדה כלכלית שהיא יותר סוציאלית.