ארכיון הקטגוריה: פלספנות

זיהוי סדר באקראיות (מתוך הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה")

חשיבה חדה

בפוסט זה ובפוסט נוסף בעתיד אביא מקטעים מתוך "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה
" - ספר חדש מאת גלעד דיאמנט, כותב הבלוג חשיבה חדה. ישנו קשר טיבעי בין תוכן המאמר שלפניכם לתמה הכללית של בלוג זה. הספר ממנו שאוב המאמר מהווה מבוא מקיף לתחום החשיבה הביקורתית והספקנות המדעית, ומסכם שנים של תחקירים, תובנות ו"התנסויות בשטח". הספר יצא במימון הקוראים בגיוס הדסטארט, והוא נמכר בינתיים רק דרך האינטרנט. פרטים נוספים, המלצות ואפשרות רכישה - באתר הספר.

זיהוי סדר באקראיות

המוח שלנו עסוק כל העת בניסיון לפרש ולהסביר מה מתרחש סביבנו, מאיזו סיבה, לאיזו מטרה ואיך הדברים עשויים להיות קשורים אלינו. המוח שלנו מזהה תבניות ובונה סיפורים.

לבעלי היכולת לזהות תבניות בזריזות קיים יתרון אבולוציוני ברור. זיהוי מהיר של נמר בסבך העשב המתנועע יכול להבדיל בין חיים למוות. כמוהו גם הבחנה בין הורים לשאינם הורים; קישור בין צליל מסוים לאירוע שעלול לבוא בעקבותיו, כמו למשל רעש של עץ קורס; זיהוי קשרי סיבה ותוצאה, כמו למשל תוצאה של הכנסת יד לאש; זיהוי מקבצים של אירועים, כמו ריכוז של מקורות מזון או תכיפות של כאבים שעלולים להעיד על בעיה, ועוד.

לפעמים הזיהוי שגוי. שגיאה מסוג–1 היא זיהוי יתר, כלומר זיהוי תבנית במקום שבו היא אינה נמצאת בפועל, למשל זיהוי נמר בעוד שבמציאות מדובר רק בעשב מתנועע. שגיאה מסוג–2 הוא זיהוי חסר, כלומר אי זיהוי תבנית במקום שבו היא נמצאת בפועל, למשל זיהוי עשב בעוד שבמציאות נע לעברנו נמר. די ברור לאיזה כיוון "עדיף" למוח שלנו לטעות — זיהוי יתר כמובן. Better safe than sorry.

נטייתו של המוח שלנו לזהות תבניות ומשמעות היא כה חזקה, עד שלעתים אנחנו מוצאים סדר ומשמעות גם במקומות שבהם הם אינם בנמצא. היות שנטייה זו אינה מודעת, הדבר מוביל אותנו לא פעם למסקנות שגויות ולאמונה בתופעות שכלל אינן קיימות.

"השכל האנושי, מעצם טבעו, נוטה להניח קיומם של יותר סדר וחוקיות בעולם מאשר בנמצא"

- פרנסיס בייקון, Novum Organum, 1620

להמשיך לקרוא

מילה על סקר התמיכה ב- 892. וקליפ על "מהו האינטרנט?/ווב2.0/המכונה ואנו"

תרבות האינטרנט הישראלית קרבה לנקודת צומת מעניינת/מפחידה/מרגשת. באחרונה עבר חוק-סינון-האתרים (892) קריאה ראשונה בכנסת.
ואילו היינו שואלים אחד מ-46 נבחרי הציבור שהצביעו בעד החוק "למה הצבעת כך ?".
ייתכן והוא היה עונה לנו: "כי הסטטיסטיקה אומרת ש 56% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל תומכים בחוק סינון אתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים.

ופה אני נכנס ושואל – מה בעצם הסטטיסטיקה הזו אמרה לנו ? האם היא אומרת ש- 56% מהאנשים באוכלוסיה היו רוצים ש- 892 יעבור?
התשובה שלי היא שאני לא יודע. ושגם חברי הכנסת לא יודעים.
בשביל שנבין מהי המשמעות של הסקר, יהיה עלינו לבחון את הסקר בצורה שקולה: להבין איך נבחרו המשיבים, כיצד הם משקפים את שאר מבנה האוכלוסיה, והכי חשוב – להבין מה בעצם הסקר שאל.
הניחוש שלי הוא שהסקר לא שאל "האם אתה רוצה ש- 892 יעבור?" אלא שאל "האם אתה מבין מספיק מה-זה-אינטרנט ?" (מספיק כדי להבין ש- 892 רע לתרבות האינטרנט בישראל, רע לדמוקרטיה ובנוסף לכל גם ייכשל בלהשיג את שהוא מנסה להשיג, אלא אם הוא ישפוך את התינוק עם המים).
והפרשנות שלי לתוצאות הסקר היא שאנשים שמשתמשים באינטרנט (בשביל אימיילים וקצת גלישה), עדיין לא הפנימו את מה שקרה פה בשנים האחרונות.
הסקר הנ"ל, שהעביר ערוץ הכנסת, עוד יקבל אצלי התייחסות מקיפה יותר (אבל לא היום). אך בינתיים:

בשביל האנשים שעוד-לא-הפנימו-מהו-אינטרנט, אני מצרף את הסרטון הבא (ותודה לאופיר כהן על הלינק).
הסרטון הוא באורך של 4:30 דקות, והצפייה בו ריגשה אותי מאד. הקליפ כותב, וממחיש כיצד עוד ועוד צורות חשיבה התפתחו: בדרך שבה אנו עובדים עם טקסט, מציגים טקסט, מקשרים טקסט, כותבים על טקסט, מפיצים טקסט. ובעצם, לא רק טקסט – אלא גם אודיו ווידיאו. ובעצם, לא רק אותם – אלא את עצמנו. והכל מלווה במוזיקת רקע מתאימה. תהנו:

Web 2.0 … The Machine is Us/ing Us

סטטיסטיקות מלמדות ש… אמריקאים טיפשים

כשנתקלתי בסרטון "אמריקה הטיפשה", חשבתי לעצמי "למי איכפת, מה זה משנה עד כמה אמריקאים טיפשים". אבל היה כתוב שיציגו סטטיסטיקות, אז אמרתי לעצמי "נו טוב, נקשיב לרגע".
אתם מוזמנים לעשות את אותו הדבר:

מפחיד.
מבלי שהאמינו, אנשים נחמדים אחרים "יצאו לרחוב" כדי לראיין אמריקאים ולהמחיש את היקף הבורות שלהם (אני כמובן שואל את עצמי האם מדגם האנשים ברחוב מייצג את האוכלוסיה, והאם אין פה הטיות של אנשים שהסכימו להיות מצולמים – כך או אחרת, בשביל לקבל תחושה של המשמעות של הסטטיסטיקות מהסרטון הראשון, יש טעם לתת כמה דקות גם לסרטון השני):

(עוד קישורים בנושא אפשר למצוא כאן)

סטטיסטיקה טעימה – הסטוגרמה של מרכיבים פופולריים במתכוני מרקים

פרוייקט בוחשים בקלחת, של תופינים ובצק אלים. הגיע לסיומו.
מדובר בפרוייקט כתיבה קבוצתית בבלוגוספירה, שבו כל בלוג מציע את מתכון הבית שלו למרק, ובסוף כולנו נהנים ממתכונים וקישורים.
בפוסט הסיכום לפרוייקט המרקים , מאיה הפליאה לעשות והביאה הסטוגרמה להתפלגות הירקות המשמשים להכנת מרקים. כל כך נהניתי מהגרף, שאני מצרף אותו כאן להנאתכם:
סטטיסטיקת מרכיבים במרקים
רוצים מתכונים – רוצו לפוסט הסיכום של פרוייקט המרקים.

איך להחסיר 173 מ- 342 ("מתמטיקה חדשה" של טום לרר)

כשידידתי היקרה הלת' המליצה לחבריה לראות את הקליפ שהעליתי על טיפוגרפיה, הם אמרו "מה, בלוג על סטטיסטיקה, את צוחקת עלינו ?". והיא ענתה "תשמעו אם אצלי, ששבע פלוס שמונה זה חסם בלתי עביר, ואני נהנית מהבלוג – אז זה סימן שיהיה בסדר".
כשהלת' חלקה איתי את החלפת המילים הקטנה הזו הייתי שמח (על המחמאה) ובהלם (מהחסם הבלתי עביר). ולכן, כשירות להלת' ולשאר חמשת קוראי היקרים, אני מצרף אליכם סרטון הדרכה המלמד כיצד להחסיר 173 מ- 342.
לפני שתאמרו "אוייש נו, הוא צוחק עלינו" – אני ארגיע ואומר שאני לא צוחק עליכם, אבל אנחנו הולכים לצחוק ביחד, בזכותו של המתמטיקאי/מוזיקאי/קומיקאי (וכנראה איש די מבריק) טום לרר. תדליקו את הרמקולים (תדאגו לא לשתות בשלוש הדקות הקרובות) ותהנו:
(אגב, לנוחיותכם, מילות השיר מצורפות בסוף הפוסט)

נ.ב: "מתמטיקה חדשה" הייתה שיטת הוראה חדשנית בארה"ב בשנות השישים. ניתן לקרוא על זה עוד כאן. ועל השיר "מתמטיקה חדשה" ניתן לקרוא עוד כאן.
נ.נ.ב: את הקליפ הנ"ל של טום לרר גיליתי בזכותו של יוסי לוי – ועל כך ועל עוד פנינות, אני חב לו תודה. וממליץ לכל אוהב סטטיסטיקה ואקטואליה, לקפוץ ולבקר אצלו בבלוג.
להמשיך לקרוא

רוצה לשמור את המידע הרפואי שלך על האינטרנט ? (כי החל מאתמול, זה אפשרי)

"בקרוב נוכל לשמור את המידע הרפואי שלנו על הרשת"… בקרוב?! מסתבר שמייקרוסופט מאפשרת לנו את זה החל מאתמול .

TechCrunch גילתה לנו אתמול (לינק לכתבה) על ההשקה של HealthVault, שירות בשלב בטא ממעבדות מייקרוסופט, אשר מאפשר לנו לתעד את המידע הרפואי שלנו על גבי הרשת.

בהשקה זו, מייקרוסופט הצליחה להקדים את גוגל (שמפתחת בימינו מוצר מקביל משלה בשם Google Health).

אישית, המאבק בין גוגל למייקרוסופט לא מעניין אותי בסיפור הזה. מה שמעניין הוא שניראה שאנחנו (כחברה/תרבות) התקרבנו צעד אחד נוסף לחבר בין טכנולוגיות מידע לבין הבריאות שלנו.

הצעד הבא, כנראה יכלול העלאה וחיפוש פתרון אחר אינספור סוגיות של הבטחת מידע, פחד הציבור מפני דליפת המידע הרפואי האישי שלו וכן הלאה. בהתחשב בדרך שבה רובנו מרשים לעצמנו למסור פרטים עלינו לגוגל (בוריס בדיוק העלה פוסט מעניין בנושא), סביר לצפות שהציבור ירשה לחברות ענק גם לקבל מידע על הפרטים הרפואיים שלו.

הצעד הבא יהיה שכל מיני אנשים ירוויחו הרבה כסף ויעשו לעצמם קריירה (אני בעיקר חושב על ביו-סטטיסטיקאים, אפידמיולוגים, אנשי כריית מידע, מדעי המחשב וכו'). הצעד הזה יכלול שמישהו יכין אפליקציה שתחבר בין המידע הזה לבין פייס-בוק (זה נישמע כמו בדיחה, אבל אני כנראה שלא צוחק).

עוד צעד מעניין שיקרה יהיה השלב שבו מיפוי הגנום שלנו יעלה פחות מאלף דולר (היעד של ארה"ב לזה הוא לקראת שנת 2015).

ואחרי זה… כיצד יראה עולם שבו לאנשי מקצוע יש מידע על המחלות שלנו בשילוב עם המייק-אפ הגנטי שלנו ?

בחיי שאני לא יודע. יהיו הרבה סוגיות של פרטיות, וכיצד להגן על עצמנו מכוח תאגידי עלינו שילך ויגדל (מישהו אמר סייבר-פאנק ?). ובמקביל, עולם חדש שבונוכל ללמוד אינספור דברים על מה עושה אותנו חולים ובריאים.

במחשבה על כל זה, עוברת בי צמרמורת של פחד מהול בתקווה, לפנינו "עולם חדש אמיץ" בהחלט…

עידכון: והנה אני מגלה עכשיו שהידען היקר, העלה כתבה (ראו כאן) על תוכנת ניהול רשומות רפואיות (כולל תמונות של הדמייה תלת ממדית של האדם), בשם  ASME  (Anatomic and Symbolic Mapper Engine). זאת מבית היוצר של IBM. כמו בסיפור של רשתות חברתיות, מעניין מי ישתלט על העוגה קודם…

הקליפ של רוייקסופ "הזכר לי" (Royksopp "Remind Me")

לאחר שהתפרסמה הרשומה על סרטון הפתיחה מ- stranger than fiction. הרי שידיד הפנה אותי לקליפ אחר, של הלהקה רוייסקופ (Royksopp). עבור השיר Remind Me. מלבד המוזיקה הנעימה, הרי שהקליפ הוא כולו אינפוגרי ומשאיר בפה טעם קל של "וואו" .

הקליפ הוא כולו אנימציה מצויירת ומראה (בדומה לקליפ של stranger than fiction) , יום בחיה של אישה בתוך מייל רבוע בלונדון. כאשר אינספור הדברים היומיומיים שמקיפים את האישה, מפורקים ומוסברים באמצעות שלל דרכי המחשה וויזואליים. החל מאופן ההכנה של הדגנים שהאישה אוכלת וכלה בהתפלגות המשאבים הטיבעיים במקומות שונים באיזו מדינה. קליפים כאלו ממחישים באופן אומנתי (ובעיני, מהנה) את העושר האינפורמטיבי/טכנולוגי העצום אשר מקיף אותנו מכל עבר, גם אם אנו לא מודעים לו.

הקליפ הוא פסטיבל קטן של מקצב ואינפוגרפיקה. אני מתאר לעצמי שיהיו שלא יבינו מה קורה שם, ויהיו שיבינו וישתעממו. אני, על כל פנים, נהניתי.

ואתם ?

ואם רציתם, אז הנה גם מילות השיר:

להמשיך לקרוא

יום בחייו של איש והמספרים שסביבו (קליפ מהמם)

כשמתעסקים בהצגה של מידע, הרי שחייבים מתישהו להיתקל בז'אנר של קליפים אינפוגרפיים (infographics). מדובר בקליפים שמוסיפים במהלך הסרטון שיכבת מידע שהיא מעבר לרגיל.

הקליפ שלפנינו לקוח מסצינת הפתיחה של הסרט Stranger than Fiction (שאחרי צפייה בקליפ הזה, רשמתי לפני לראות אותו).

הצפייה בסרט מעלה שתי נקודות שכיף לחשוב עליהן:

הראשונה היא השאלה מתי הטכנולוגיה תאפשר לנו להציף את הסביבה שלנו במטא-מידע, כפי שמוצג בקליפ (למרות שאני מנחש שהחסם ליישום כזה הוא כלכלי ולא טכנולוגי, אבל תובנות בתגובות יתקבלו בברכה).

השניה (שלשמה ניתכנסנו פה היום), היא שהקליפ ממחיש, בצורה מהממת, שניתן לכמת (מיספרית) אינספור פעולות אשר מקיפות את חיינו.

בשביל אחד כמוני שעוסק בסטטיסטיקה, זה נותן תחושה טובה :)

(נהניתם מהקליפ ? יש לכם לינקים טובים? תגיבו ותשפיעו)

לחשוב על מימדי מרחב – סרטונים להרחבת אופקים

להבין ממדים זה מאד חשוב. זה חשוב לכל אדם חושב. זה בוודאי נכון לסטטיסטיקאים.

עוד נתייחס הרבה להעברה של מידע דרך מימדים שונים בתמונה. אבל לא נעשה זאת היום.

במקום זאת, אני רוצה שנרחיב אופקים בנושא הממדים – דרך צפיה בסרטונים (תודה לאל על יוטיוב).

להמשיך לקרוא