ארכיון חודשי: יולי 2007

האם כעס מפחית לכם את תפקוד הריאה ?

שאלה טובה. נספר על מאמר בנושא ונציג קצת ביקורת.

הפריקונומיסט מדווח על מאמר שפורסם ב "American Psychological Association Journal". ( "Does harboring hostility hurt? "). שחוקר את השאלה האם כעס מפחית את תפקוד הריאות ?

תשובת המאמר: ניראה שכן.

כיצד הם עשו זאת: המחקר לקח 4629 אנשים בריאים, בגילאים 18 עד 30 ממספר מדינות. הנבדקים נשפו לתוך מודד תיפקוד ריאתי ואז ניתבקשו לענות על שאלון עם 50 פריטים של רפלקציה עצמית כגון "אני נוטה להתרגז בקלות".

התוצאות, לאחר התאמה של שלל פרמטרים דמוגרפיים כגון גיל, מצב סוציואקונומי, עישון, אסטמה וכו', הראו שיש מיתאם בין תפקוד ריאתי נמוך לבין מידת התוקפנות שהתבטאה בשאלון – עבור נשים בעלי צבע עור שחור ולבן. ועבור גברים בעלי צבע עור שחור. עבור גברים עם עור לבן – לא ניתגלה מתאם.

כמה ביקורות:

להמשיך לקרוא

כיצד (אי) חשיבה סטטיסטית שולחת אישה לכלא – סיפורה של סאלי קלארק

סיפורה של סאלי קלארק הופיע לאחרונה בהרצאתו המצויינת של פרופסור פיטר דונולי מאוניברסיטת אוקספורד (ההרצאה מופיע בסוף הפוסט). פרופ' דונולי מספר כיצד חוסר הנסיון של אנשים בחשיבה הסתברותית הוביל לכך שאישה חפה מפשע נשלחה לכלא.

לפני שנדבר על סאלי קלארק, בואו נקח דוגמא הסתברותית קטנה.
נניח שיש לנו בדיקה שיכול לאתר מחלה ב- 99% מהנבדקים. ונניח שמישהו שאנו מכירים ניגש לבדיקה, והבדיקה קבעה שאותו אדם נגוע במחלה. מה הסיכוי שהוא חולה? לכאורה התשובה תהיה 99%. אבל זו אינה התשובה הנכונה.

מדוע? כי…
להמשיך לקרוא

פלורנס נייטינגייל – כיצד סטטיסטיקה תיאורית הובילה לבתי חולים נקיים

"כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה, משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו" (פלורנס נייטינגייל)

(רשומה זו ניסמכת על הערך של פלורנס בוויקיפדיה. וגם על הרשומה שהתפרסמה בבלוג המצויין של יוסי לוי.)

בשנת 1820, נולדה פלורנס נייטינגל למשפחת אצולה בריטית. בגיל 20, לאחר מאבק עם הוריה, פנתה ללמוד מקצוע "לא נשי" (לטענת אמה), מתמטיקה, בהדרכתו של המתמטיקאי ג'וזף סילבסטר. בגיל 25 החליטה לעסוק בטיפול בחולים, זאת חרף דעתם השלילית של בני משפחתה על מקצוע האחיות (שבזמנו פנו אליו רק העניות ביותר). קריירת האחות של נייטינגייל החלה ב- 1851 לאחר שקיבלה 4 חודשי הכשרה בגרמניה. ב- 1853, נייטינגייל קיבלה את תפקיד המפקחת במוסד ההבראה ברחוב הארלי שבלונדון.
כעבור שנה, החלה מלחמת קרים. פלורנס התייצבה יחד עם עוד 38 אחיות בזירת המערכה בקונסטנטינופול שבטורקיה. עם הגעתה, גילתה נייטינגייל שהלוחמים הפצועים שרויים בתנאי סניטציה מזעזעים וזיהומים קטלניים שעלו בחייהם של רבים. אחוזי התמותה החלו לרדת רק חצי שנה מאוחר יותר, כאשר הגיע צוות תברואה שהסדיר את הביוב ואיוורר את איזורי החולים.

כדי להראות את חשיבות השמירה על רמת הסניטציה, נייטינגייל אספה בקפדנות נתונים סטטיסטיים אודות שיעורי התמותה בבתי החולים השונים. היא נעזרה בהבנתה המתמטית כדי להראות כיצד שיעור התמותה צנח מיידית עקב הנהגת הסניטציה מ-80% ל-47%, ובמשך הזמן הלך וירד עד לשיעור של 2.2% בלבד.
כאשר חזרה ללונדון עם סיום מלחמת קרים, ב-1856, המשיכה לאסוף נתונים על שיעורי התמותה בבתי החולים הצבאיים, כדי לקדם את שיטות ניהול בתי החולים שפיתחה. מאמציה נשאו פרי, ובהוראת המלכה ויקטוריה הוצאו המלצותיה לפועל וב-1857 הייתה לאשה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית המלכותית בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית. ובהמשך אף הוענקו לה שני תארי אצולה. פלורנס נפטרה בשנת 1910 בגיל 90.

חשיבה סטטיסטית אצל צעירים – למה זה חשוב

את הקטעים הקרובים שאעלה לבלוג, כתבתי בעבור התחרות "חושבים עתיד" (תחרות מעניינת – לינק כאן). נאמר לי שמבין 100 מאמרים הגעתי למקום 12.
תהנו:

הטקסט הבא אינו עוסק בסטטיסטיקה, הוא עוסק בחינוך. שאלות רבות עולות בפני מחנכי העתיד. שאלות שנעות בין הוראת ידע עד להקניית ערכים. אבל נושא אחד עולה מעט מדי והוא: היעדר פיתוח חשיבה סטטיסטית לדור העתיד.
הסופר הבריטי ה.ג. וולס כתב ש"יום אחד בעתיד, חשיבה סטטיסטית תהיה הכרחית לאזרחות יעילה, כמו קרוא וכתוב". העתיד הגיע ואנחנו לא מוכנים.

בשנת 1980, פרסם העתידן אלבין טופלר את ספרו "הגל השלישי". טופלר פישט את ההיסטוריה האנושית לשלושה גלים של תהפוכות תרבותיות-חומריות. בגל הראשון, הפכנו מחברת ציידים מלקטים לחקלאים והמשאב החשוב ביותר היה אדמה. בגל השני עברנו לעידן התעשייתי שבמרכזו חומרי הגלם. ובגל השלישי נכנסנו לעידן המידע שבו המידע זורם במהירות חסרת תקדים. טופלר צדק, אך לא דייק. זה איננו עידן המידע, אלא עידן עודף המידע – עידן שגדוש במידע כלכלי, תרבותי, רפואי, צרכני, דמוגרפי, אקטואלי וכן הלאה. בעידן הזה המשאב החשוב ביותר איננו מידע אלא היכולת להבין ולהיעזר בו.

להבנה של מידע כמותי מגיעים בכוחה של החשיבה הסטטיסטית. בעידן עודף המידע, החשיבה הסטטיסטית חשובה בדיוק כמו ידיעת קרוא וכתוב וכמו היכולת להבנת הנקרא ולקריאה ביקורתית של טקסט.
ייתכן וחשבת לעצמך "אבל כבר היום, ילדינו משקיעים זמן רב בלימוד מתמטיקה". זה נכון, אבל לימוד מתמטיקה מקנה חשיבה כמותית שהיא איננה חשיבה סטטיסטית (או אולי נכנה אותה "חשיבה כמותית ביקורתית").
החשיבה הכמותית תלמד את הילד איך מחשבים ממוצע או מציירים גרף. בעוד שהחשיבה הסטטיסטית תאפשר לילד לדעת מתי ואיפה חישוב מספרי או הצגה וויזואלית תעשה צדק או עוול לאמת שמסתתרת מאחורי המספרים.

פעם היינו ציידים מלקטים והיום עודנו כאלה. פעם ליקטנו פיטריות ופירות והיום אנו מלקטים תובנות (השאובות ממידע כמותי). אנו צדים את המידע מקריאה בעיתון, שיטוט אינטרנטי או שיחת רעים. בתובנות שמצאנו, אנו משתמשים כדי להכיר את העולם ולהחליט החלטות. המידע יכול להיות אודות מחקרים רפואיים, נתונים דמוגרפיים, השפעות הגלובליזציה, דוחות עוני, סקרי דעת קהל, נתוני תאונות דרכים, מצב איכות הסביבה והרשימה ארוכה.

הכניסה לעידן (עודף) המידע דורשת מאזרח המחר את המיומנות לפתח תובנה נכונה מתוך ים המדיע בו הוא נתקל. בשל כך, הקניית חשיבה סטטיסטית לילדינו תזכה אותם במיומנת יקרת ערך מול אתגרי העידן החדש. חזונו של ה.ג וולס מסמן לנו מטרה שראוי לשאוף אליה – מדינת ישראל דמוקרטית שאזרחיה יודעים קרוא וכתוב וסטטיסטיקה.

————————–
אומנם לא זכיתי בתחרות, אבל תהליך הכתיבה של הטקסט הזה, היא שהשפיע עלי יותר מכל להקים את בלוג הטרמפיסטיקאי. התוכנית שלי היא להמחיש את שטענתי בשלל רשומות. וביניהם יעלו בקרוב שלושת הסיפורים הבאים:

רוצה לדעת איך העולם מרגיש היום ? (סטטיסטיקה אינטראקטיבית על בלוגים ורגשות)

התשובה של ג'ונתן הריס לשאלה "איך מרגישים אנשים בעולם ?" היא "we feel fine":

we feel fine - logo

"אנחנו מרגישים בסדר" מאפשר לנווט בקלילות במידע שמוצג באופן יפהיפה. אבל מה שמעניין בו, הוא שאפשר למצוא בו פנינות אנושיות כמו זו:

אני מרגישה שהוא עוקב אחרי…

או זו:

מכירים את התחושה ?

המוטיבציה של הפרוייקט אינה קידום המדע, המטרה היא לעזור לנו לראות עד כמה אנחנו דומים האחד לשני. (כן כן, באמצעות כריית מידע ובשילוב סטטיסטיקה) איך? נסביר מיד.

הרעיון פשוט: חפשו באלפי בלוגים אחרי משפט שמופיע בו המילים "אני מרגיש ש…". מצאתם ? יופי ! עכשיו תישארו המון משפטים. השלב הבא:

להמשיך לקרוא

תכנון ניסויים וניתוח שונות – סיכומי שיעור ודפי נוסחאות

(מי שמעוניין בסיכומים ודפי נוסחאות עבור הקורס תכנון ניסויים וניתוח שונות, אפשר לדלג לסוף הפוסט)

גם לקורס "תכנון ניסויים וניתוח שונות" (כמות לקורס תיאוריה סטטיסטית), הייתי רשום יותר מפעם אחת. ורק בפעם האחרונה ניגשתי להרצאות.

היה לי הזכות ללמוד את הקורס אצל פרופסור דוד שטיינברג. הקורס הזה היה אחד המשמעותיים ביותר שלמדתי בתואר הראשון. בזכותו גיליתי איזה אפשרויות נפתחות לנו, בלהבין את העולם שסביבנו, באמצעות הגישה הסטטיסטית. וגם לקחתי את צעדי הראשונים בביצוע ניתוחים סטטיסטיים באמצעות התוכנה R.

הסילבוס של הקורס הכיל את הנושאים:

להמשיך לקרוא