ארכיון חודשי: מרץ 2010

האם (בארה"ב) למפגינים כנגד רפורמת הבריאות יש תפיסה מוטה של מיסוי במדינתם?

רקע (מקור: ויקיפדיה)

בארה"ב, החוק להגנת החולה וטיפול בר השגה (אנגלית: Patient Protection and Affordable Care Act) הוא חוק (חלק מרפורמת הבריאות) שנועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית. החוק נועד למנוע את המצב בו עשרות מיליוני אמריקנים אינם מבוטחים, למנוע מאמריקנים שמבוטחים לאבד את ביטוח הבריאות שלהם עקב החלפת מקום העבודה דרכו הם מבוטחים, או עקב טענות חברות הביטוח שהטיפולים נובעים ממצב בריאותי שקדם לתחילת הביטוח, ונועד למתן את הגידול בהוצאות על בריאות. החוק אושר בבית הנבחרים ב-21 במרץ 2010. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אישר את החוק למחרת. אובמה הצהיר כי הוא מחשיב את החוק בתור ההישג הפוליטי הגדול ביותר שלו.
הרפורמה במערכת הבריאות תבטיח לראשונה ביטוח בריאות ליותר ל-30 מיליון אמריקאים שעד לאישורו לא היו מבוטחים כלל.

בשבלינו אזרחי מדינת ישראל, אשר כולנו מקבלים ביטוח בריאות כחלק מהותי משירותי המדינה אלינו, המצב של אזרחים בארה"ב (ומה שהרפורמה הזו מנסה לפתור) יכול להיות בלתי נתפס.

המחלוקת – "מפגיני מסיבת התה"

על פניו, נישמע שכולם צריכים לתמוך בזה (וברפורמת הבריאות באופן כללי), אך זה איננו המצב. קבוצה של (לרוב, רפובליקנים) החלו תנועה של הפגנות המכונות "הפגנות מסיבת התה" (עוד על כך כאן), אשר מפגינים בכלל על כל צורה של העלאת מס, ובפרט העלאת המס שתידרש (שאני לא בטוח עד כמה היא בכלל תהיה) בעקבות העברת רפורמת הבריאות שאובאמה קידם.

כדי להמחיש את הדרמטיות של התנגדות המפגינים, הנה סרטון (של פחות מדקה) המראה כיצד מפגינים צועקים על חולה פרקינסון שהתיישב והפגין (בעד רפורמת הבריאות) כנגד המפגינים (כנגד רפורמת הבריאות)

אגב, חולה הפרקינסון הזה הוא בן 60, אובחן בפרקינסון לפני 15 שנה, ולפני כן הוא עבד כמהנדס גרעיני. הוא מחזיק שני תארים שניים ודוקטורט מאוניברסיטת קורנל. הסיבה שהוא עוד לא מת היא כי הוא שילם (בעזרת ביטוח בריאות חלקי) 150,000$ עבור ניתוח שנועד להעריך את איכות חייו. ניתוח שבארץ, כנראה, שהוא היה מקבל גישה אליו בהשתתפות סימלית בהרבה. זה למה הוא מפגין בעד רפורמת הבריאות שאובאמה והדמוקרטים מקדמים. (הנה סרטון שבו בוב, חולה הפרקינסון, מדבר)

אז למה הם מתנגדים?

אחת השאלות שדמוקרטים (כמו, לדוגמא, אישתי הנהדרת) שואלים היא מדוע בכלל האנשים הללו מתנגדים לרפורמת הבריאות. הרי המצב כיום בארה"ב הוא מפלצתי, לפיו המערכת איננה מסוגלת לחשוב באופן של רפואה מונעת, וכל ניסיון להיעזר בשירותי הבריאות מסתכם במאבק (של אנשים חולים) למול חברות הביטוח, אשר יכול בפעמים רבות להוביל לפשיטת רגל של החולה (זו, מסתבר, אחת הסיבות השכיחות ביותר לפשיטות רגל בארה"ב – טיפול רפואי לאנשים ללא ביטוח בריאות "טוב").

וזה מוביל אותנו לסטטיסטיקה.

תפיסת המיסוי של ארה"ב אצל "מפגיני מסיבות התה"

דוד פרום (מישהו), הגיע לאחת מההפגנות של מסיבות התה, ופנה אל המפגיני בשאלה פשוטה "(לדעתכם) כמה מיסים גובה ממשלת הממשלה הפדרלית בארה"ב מהמשק?". על השאלה השיבו 60 מתוך כמה מאות המפגינים שנכחו במקום. הסטטיסטיקות שקיבלנו מתשובות הנבדקים היו (מקור):

תשובה ממוצעת: 42.06% (זוהי התשובה הממוצעת של אחוז המיסוי שאנשים אלו מאמינים שארה"ב גובה מהמשק)
סטיית תקן: 19.06%
מספר מפגינים שנשאלו: 60

התשובה הנכונה היא (על סמך המקור) 31.5%, שזה פחות ממה שהמפגינים ענו בממוצע. השאלה (הסטטיסטית) היא האם אמונת המפגינים לגבי שיעור המס היא מוטה כלפי מעלה באופן מובהק.

ננסח את השאלה באופן יותר מדויק: בהנחה שהמדגם של 60 איש שנשאלו הוא מדגם מייצג לדעות של אנשים מהסוג שמשתתפים בהפגנות מסוג זה (כלומר שהסוקרים לא פנו לשאול, לדוגמא, רק את האנשים שנראו הכי קיצוניים בהפגנה), האם יש לנו מספיק נתונים כדי לדעת האם הדעות של הפגינים מוטות (באופן מובהק סטטיסטית) להיות מעל למציאות? התשובה לדעתי היא כן.

ננסח את השאלה שוב (הפעם, יותר "סטטיסטית"): האם יש לנו עדות מספקת להניח שהתוחלת של התפלגות התשובות של המפגינים, היא שונה (באופן מובהק סטטיסטית) מהערך האמיתי? (זוהי השערת ה-0. ההשערה הנגדית אומרת, שייתכן והמפגינים כן ענו, בממוצע, את הערך הנכון)

באמצעות משפט הגבול המרכזי (לינק למאמרון ויקיפדיה בנושא) נענה על השאלה. לפיו אנו יודעים שהתוחלת של תשובות המפגינים שואפת להתפלגות הנורמאלית. לפי זה נוכל לחשב מהו הרווח בר-סמך התחתון של תוחלת תשובת המפגינים (או בתרגום: מהו הערך הנמוך ביותר שהיינו יכולים לחשוד שהוא הממוצע/התוחלת האמיתית של תשובות המפגינים). המספר יהיה:

42.06 – 1.96 * 19.06/sqrt(60) = 37.24

כלומר, המספר הכי נמוך (כאשר מדברים על רווח בר סמך דו-צדדי) של 95%) שאפשר לצפות שהוא התוחלת האמיתית של תשובות המפגינים, הוא 37.24%. שזה יותר גבוה מ – 31.5% מס (שהוא הערך האמיתי).

למעשה, ההסתברות שנקבל את התוצאות שקיבלנו מהשאלון, בהינתן שהערך האמיתי של תוחלת תשובות המפגינים היא 31.5% היא ערך P (P value) – של  1.623788e-05

(הפקודה ב- R לחישוב היא:

dnorm(42.06,31.5, 19.06/sqrt(60))

)

שאלה שניה שנשאלה הייתה "כמה מס הכנסה פדרלי אתם מאמינים שמשלמת משפחה ממוצעת (עם הכנסות של 50000$ לשנה) ?"
ביחידות של 1,000 דולר, התשובות היו:
תשובה ממוצעת: 12.71
סטיית תקן: 12.06
מספר מפגינים שנשאלו: 60
התשובה הנכונה היא (על סמך המקור) 7.5, שזה פחות ממה שהמפגינים ענו בממוצע. השאלה (הסטטיסטית) היא האם אמונת המפגינים לגבי שיעור המס (המוטל על משפחה ממוצעת) היא מוטה כלפי מעלה באופן מובהק.

כמו קודם, החישוב מראה שכן. עם ערך P של: 0.00094
קוד ה- R לחישוב היה:
dnorm(7.5,12.71, 12.06/sqrt(60))

(קישורון לכיף – הנה דוגמא לפוסט שיוסי לוי כתב בזמנו, בו הוא גם השתמש במשפט הגבול המרכזי: "סקר לדוגמא")

אז מה המסקנה?

המסקנה שלי מהסקר היא שאנשים שלא רוצים שיעלו את המיסים בארה"ב, יש תפיסה פסימיסטית לגבי מצב המיסוי הנוכחי בארה"ב.

שאלת המליון היא מהי כיוון הסיבתיות במקרה שלנו. האם התפיסה הפסימיסטית הזו היא זו שמובילה את האנשים להפגין (ולתת כזה יחס עויין לנושא), או שבגלל שלאנשים אלו יש סיבות אידיאולוגיות לוחמניות כנגד מיסוי (לא משנה איזה מיסוי), הם נוטים להגזים במה שהם חושבים שהוא מצב המיסוי הקיים בארה"ב.

אילו האפשרות הראשונה הייתה נכונה – אז ייתכן שמתן המידע המעודכן לגבי המצב המדוייק, הייתה עוזרת. אילו האפשרות השניה היא הנכונה (מה שהוא הניחוש שלי), אז הסיפור הוא אידיאולוגי/מוסרי – והדיון בו ראוי להתקיים במישור הזה.

אגב, כששאלתי את אישתי מה היא מנחשת שהוא אחוז המיסוי בארה"ב, היא ניחשה 25%. (לא רלוונטי, כיוון שאינני בטוח שאפשר להשוות את המדינה ממנה אישתי מגיעה למדינה שממנה הגיעו הנסקרים)
זה היה יכול להיות מעניין לחזור על סקר דומה באוכלוסיה רחבה יותר, ולראות כיצד התפיסה משתנה לפי עמדות פוליטיות.

* * * *
עידכונים בפוסט:
1) אנשים בתגובות תיקנו אותי שהשאלה נשאלה על מס פדרלי שנגבה, ולא "מס" באופן כללי.
2) אנשים שאלו כיצד המספר היחיד ה"נכון" של המס חושב, בהינתן זה שזהו מס שמשתנה בין מדינות. התשובה היא שאינני יודע. אני משער שמדובר במס הרלוונטי במדינה שבה נערך הסקר. הקורא החרוץ מוזמן לעקוב אחר הקישורים שסיפקתי כדי למצוא את הידיעה המקורית ולראות אם הכותב מספק תשובה. בפוסט זה הנחתי שהוא יודע על מה הוא מדבר (ייתכן וטעיתי, אבל לכרגע אני מרשה לעצמי אופטימיות)

* * * *

תגובותיכם יתקבלו בברכה 🙂

תוספי התזונה הכי יעילים (על סמך מחקרים) – טבלה ותרשים

פוסט זה מספק תרשים אשר מלמד איזה תוסף תזונה הוכח (מחקרית) כיעיל (עבור מצב רפואי זה או אחר).
מטרתי היא שתשלחו את התרשים לדודות שלכם כדי שהם ידפיסו ויתלו אותו על המקרר 🙂  (וגם כדי להעלות את המודעות לידע מחקרי מבוסס, על השימוש בתוספי מזון)

*  *  *

בתוך מסמך הגוגל-דוק הזה מופיעה רשימה ארוכה של מחקרים הבודקים את היעילות של תוספי-מזון לתחומי בריאות שונים. כדי לאפשר לנווט בתוך המסמך, כותביו הוסיפו ליד כל תוסף מזון את מידת המהימנות המחקרית המעידה על ייעלות התוסף בהקשר של טיפול באלמנט בריאותי כלשהו.

המסמך הורכב בידי בלוגר אשר עוסק בהצגה גרפית של מידע ואף פירסם תרשים (מהמם) אשר ממחיש את תוצאות מחקרו. היות והתרשים (למרות שהוא יפה וויזואלית), לא מאפשר השוואה נוחה של תוצאות המטה-מחקר שהבלוגר ביצע, החלטתי לנסות את כוחי ולארגן את תוצאות הטבלה כך שכולנו נוכל להסתכל ולמצוא איזה תוסף מזון עוזר למה. והנה התוצאה כאן (ניתן להקליק כדי לראות את התמונה מוגדלת):
טבלת תוספי המזון הכי יעילים (בהתאם למחקרים עדכניים)

בציר ה- Y של התרשים אפשר לראות את האספקט הבריאותי (לדוגמא: מיגרנה) ומולו בציר ה X אפשר לראות את התוסף שנמצא מחקרית שעוזר לו (לדוגמא: מלטונין). גודל (וצבע) העיגולים בתוך הטבלה/תרשים, מציינים את רמת המספר אשר מייצג עבורנו את מידת המהימנות המחקרית של הקשר בין התוסף לבין הייתרון הבריאותי. כך, לדוגמא, אפשר לראות שמלטונין עוזר למיגרנה רק ברמת מהימנות מחקרית 3 שזו המהימנות הכי נמוכה שהסכמתי להכניס לתוך הטבלה. בנתונים המקוריים, יש גם רמות נמוכות יותר – וכך תוכלו לראות איזה מחקרים בוצעו על תוספים שאתם משתמשים בהם שאינם מופיעים בתרשים שיצרתי (לדוגמא, CoQ10, שקיבל ציונים מאד נמוכים).

אחד הדברים הנחמדים הוא שבגלל שהנתונים הללו נמצאים בתוך גוגל דוק, הרי שכל פעם שהחוקר יעדכן את הטבלה, אפשר יהיה להריץ את הקוד מחדש ולקבל תוצאות מעודכנות יותר של המטא-מחקר שהוא ביצע. המסמך כבר עודכן מספר פעמים (אפשר לראות את יומן השינויים כאן). כך לדוגמא, אומגה-3 קיבל שינוי בציון שלו בהתאם לתגובות הקהל שעידכנו את הבלוגר במידע רפואי עדכני יותר.

ציון ה"מהימנות הרפואית" של הנתונים בתרשים, נוצרה לאחר מחקר של מספר חודשים על ידי סקירה של 1500 מחקרים מ- PubMed ומ- Cochrane.org כאשר הסקירה התמקדה בנתונים שהגיעו מניסויים קליניים גדולים, בבני אדם, אשר בוצעו עם הקצאה מקרית של נבדקים, סמיות ושאר הדברים שעושים בניסויים כאלה. המטרה של מי שאספו את הנתונים הללו היה להתבסס על מחקרים שבוצעו בבני אדם, ולא כאלו שבוצעו על בעלי חיים או תרביות תאים (זאת על מנת להתמקד בדברים שהוכחו כאפקטיביים בבני אדם, ולא באופן עקיף)

*  *  *

את התרשים יצרתי באמצעות התוכנה הסטטיסטית (האהובה עלי) R. והסברתי כיצד עשיתי זאת בבלוג האנגלי שלי בפוסט: Nutritional supplements efficacy score – Graphing plots of current studies results

למה סלט יותר יקר מביג-מק ?

התמונה הבאה היא המחשה (כואבת) של המרחק בין ההמלצות הבריאותיות לבין הסיבסוד הממשלתי של מזון (בארה"ב):
פירמידת מזון ופירמידת סיבסוד ממשלתי למזון

אתגר: מישהו יודע איפה מופיעים הנתונים המקבילים למצב בישראל ? (מידת סיבסוד המזון לעומת ההמלצות הבריאותיות)

ייעוץ סטטיסטי חינם

ההודעה הבאה היא בשם המנחה שלי לתואר, פרופסור יואב בנימיני (ראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי):

במהלך סמסטר ב' תש"ע (עכשיו) יינתן ייעוץ סטטיסטי על ידי תלמידים מתקדמים לתואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במהלך לימודיהם ולכן מפגש הייעוץ יהיה ללא תשלום. ויכול לסייע בשלל צרכים, כגון:

• תכנון ניסויים
• בחירת גישה לניתוח הנתונים
• הוצאת מסקנות לאחר ניתוח הנתונים
• כריית מידע קיים
• ויזואליזציה של תוצאות

להרשמה למפגש ייעוץ שכזה, נא שלחו email לכתובת: Tau.Stat.Lab@gmail.com
עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים שבידיכם וכן כתובת אלקטרונית וטלפון לתאום מפגש עם היועץ.
פעולת הייעוץ של התלמידים מונחית על ידי הצוות הבכיר של המעבדה לסטטיסטיקה (פרופסור יואב בנימיני, אילנה ואנוכי).

מספר הבקשות שנוכל להענות להם מוגבל ולכן כל הקודם זוכה.